חלב – חלבון, סידן או סרטן?

מאת עפרה מהודר, Msc
מוסמכת במדעי הרפואה
אפידמיולוגיה ורפואה מונעת

 

כל איזו תקופה מופצת באינטרנט ובאימיילים איזו מצגת זוועה אחרת בקשר לחלב בקר. גם דעות עממיות בנושא לא חסרות. "החלב מסרטן" '"מלא הורמונים"  ו"ממילא הסידן לא נספג" – הן בין הטענות הנפוצות. כשאנשים קוראים את זה, הם נכנסים לפאניקה, כי אצלנו בארץ, חלב הוא אחד ממרכיבי התזונה המרכזיים. ואז, רגע לפני שהם זורקים את כל היוגורטים מהמקרר,  אנשים פונים אליי, לשאול מה דעתי בנושא — כאפידמיולוגית. ובכן, הנה דעתי, בתמצית:

קודם כל, אני מזכירה לכם, שמכתבי שרשרת באימייל וסרטונים ב"יוטיוב" ודומיו הם לא מקור אמין למידע מדעי. מידע מדעי נמצא בכתבי עת מדעיים.

ועכשיו, לגופו של עניין — בחברה המערבית נהוג לצרוך חלב ומוצריו לצורך שתי מטרות:
1. אספקת סידן (לעצמות, לשיניים, וכו')
2. אספקת חלבון.

בנוגע לסידן יש הרבה ויכוחים – האם הוא נספג בעצמות או לא. אני לא ביוכימאית אז אני לא יכולה לשפוט בעניין. מה שכּן שמתי לב הוא, שמשום מה נוטים בדיונים האלה לשכוח את החלבון. חלבון החלב הוא חלבון מלא (מכיל את כל החומצות האמיניות שאדם זקוק להן), ומאז ביוּת הצאן והבקר, זהו חלבון קל להפקה, ולכן הוא נעשה נפוץ. העובדה שחלבון החלב הוא חלבון מלא נותנת לו יתרון לעומת חלבונים צמחיים, כמו אלו שבקטניות למשל. קלות ה"ייצור" של החלב היא היתרון שלו על פני בשר מהחי.
חלבון מלא מסוג דומה נמצא בביצים. גם זה נחשב מאכל "צמחוני", למרות שאת האפרוחים ממין זכר למשל – הורגים (כי הם לא מטילים ביצים!).  מבחינת אכזריות, אני לא בטוחה מה עדיף – מה שעושים לפרות כשחולבים אותן, או מה שעושים להן כששוחטים אותן לבשר…

הרבה אנשים נמנעים מצריכת חלב כי הם חושבים שהם אלרגיים.
ובכן, אלרגיה (תגובה חיסונית מוגברת) לחלב היא תופעה די נדירה – היא מופיעה באחוזים בודדים מהאוכלוסייה.
ובניגוד לדעה הרווחת, היא מופיעה בעיקר דווקא אצל ילדים ותינוקות. עם הגיל, השכיחות שלה יורדת. עבור האנשים שהם אלרגיים לחלב, החלב באמת מסוכן – הוא עלול לגרום להם מוות בחנק! אבל שוב — זו תופעה לא שכיחה.
תופעה הרבה יותר נפוצה אצל מבוגרים היא אי סבילות ללקטוז (סוכר החלב). אי סבילות היא קושי בעיכול, ולא בחיסון. והיא מתבטאת בתופעות כמו כאבי בטן, גאזים ושלשולים. זו תופעה ממנה סובלים עשרות אחוזים (!) מהאוכלוסייה, והשכיחות שלה עולה עם הגיל. אני בעצמי סובלת מהתופעה הזאת. היא לא מסוכנת. והיא גם לא דורשת להימנע כליל ממוצרי חלב. אפשר לצרוך מוצרים דלי לקטוז, ולהיעזר בכמוסות לקטאז.

לגבי הטענה ש"חלב פרות לא מיועד לבני אדם. חלב מיועד לעגלים".
זה נכון.
ותפוח עץ הוא פרי –הוא מיועד לציפורים, שיאכלו אותו ויפיצו את זרעיו של העץ. חסה זה עלים. תפוח אדמה זה פקעת. הפקעת נועדה להיות מאגר המזון של הצמח לימי החורף.  אז שנפסיק גם לאכול תפוחי עץ, ותפוחי אדמה?

הרבה ממי שטוענים שחלב פרות לא מיועד לבני אדם,צורכים,כאלטרנטיבה, חלב עזים.  ובכן, צר לי להזכיר לכם: גם חלב עזים לא מיועד בטבע לבני אדם. הוא מיועד לגדיים.

בקיצור:
מי שירצה לאכול רק מה ש"נועד" לבני אדם, ייזון בתחילת חייו מחלב אם בלבד.
ואחר כך? ובכן, כנראה הוא יהיה מאוד רעב.

 

אז מה לעשות? לצרוך חלב או לא? 

כרגיל, הפתרון נמצא בגיוון.

אדם בריא, שאין לו אלרגיה ידועה לחלב (כהגדרתה לעיל), יכול לצרוך חלב בקר.

  • וגם חלב עזים.
  • וגם "חלב" שקדים למרות שהוא מאוד שומני
  • וגם "חלב" אורז – שזה בסך הכול מי הבישול של אורז.
  • וגם "חלב" סויה (שזה בעצם בכלל לא חלב אלא מיצוי נוזלי של הצמח – עם תוספות). דרך אגב, למי שפוחד מהורמונים: דווקא חלב סויה עלול להוות סכנה גדולה יותר מחלב בקר.  הסויה מכילה באופן טבעי פיטו-אסטרוגנים, שהם חומרים דמויי הורמון המין הנשי. אלו לא חומרים שמוסיפים לה בעיבוד, זה פשוט חלק מהצמח. לנשים שההורמון הזה מסרטן אותן — למשל נשים שעברו סרטן שד — ממליצים בדרך כלל להימנע ממנו. לאנשים אחרים מותר לצרוך סויה כחלק מתזונה מגוונת.

עבור מי שעדיין חושב שחלב בקר מסרטן, אני מצרפת כאן קישור לספרייה רפואית הלאומית של ארצות הברית. כשתמצאו שם את המחקר שמוכיח את זה, אנא כתבו לי. תודה.

בינתיים, אתם יושבים , וקוראים מאמר ממחשב.
אז אתם ממילא לא חיים כפי שאתם "מיועדים" בטבע.
ואם אתם אוכלים חלב ומרגישים עם זה לא טוב, אל תאכלו אותו. אבל לא בגלל שזה כתוב במצגת, אלא בגלל שאתם רוצים להרגיש טוב.

גילוי נאות:
אני לא עובדת ב"תנובה" וגם לא במועצת החלב. 🙂

מצאתם עניין במאמר? לחצו כאן, ותקבלו הודעה על עדכונים באתר.

 

———————–

עדכון  26/5/2012 : ממליצה לקרוא את תגובה 15.

———————

עדכון 13/9/12: בחצי השנה שחלפה מאז פרסמתי את הרשומה הזאת, ניסו מספר קוראים להיענות לאתגר שהצגתי, ולמצוא באתר הספרייה הרפואית הלאומית של ארה"ב מחקר שמוכיח שחלב בקר מסרטן. תוכלו לראות את המחקרים שמצאו כאן בתגובות למטה. עד כה לא נמצא המחקר שענה על הדרישות האלה. לרוב, אנשים מצאו מחקרים שמראים שאנשים שצרכו הרבה מוצרי חלב, לקו בשכיחות גבוהה יותר בסוגי סרטן מסוימים, לעומת אנשים שצרכו מעט מוצרי חלב. למה זה לא עונה על ההגדרה שלי? כי "חלב מסרטן" זו טענה על קשר סיבתי. אני רוצה לראות שהגורם הוא החלב עצמו, כפי שטוענים הטבעונים. ומה שמצאו הקוראים עד כה, הם מחקרים שמצביעים, לכל היותר, על קשר סטטיסטי-הסתברותי. אנא היזכרו בשיעורי סטטיסטיקה ושיטות מחקר — מה ההבדל בין קשר סטטיסטי לבין סיבתיות. אני רוצה הוכחה לסיבתיות. כי צורכי חלב יכולים להיבדל מלא-צורכי-חלב בעוד הרבה תכונות, ובהרבה הרגלי חיים אחרים. יכול גם להיות שחומר מסוים שמוסיפים לחלב הוא מסרטן. ואז לא צריך להפסיק לצרוך חלב, צריך רק לקנות חלב ממקום שלא מוסיפים את החומר הזה. אני  רוצה לראות מחקר שקובע : cow milk is carcinogenic to humans.
מצאתם? תודיעו לי. מייד אני אפסיק לצרוך חלב. מה אתם חושבים, גם אני ממש לא רוצה לחלות בסרטן.

קריאה נוספת בנושאים קרובים:

תזונה צמחונית- האם היא טבעית לאדם? 

 

46 תגובות על הפוסט “חלב – חלבון, סידן או סרטן?

  1. יפה אמרת "בחברה המערבית", יען כי החלב נפוץ יותר וסביל יותר בקיבותיהם של אנשי אירופה הדלה בשמש, מאשר בתרבויות שהשמש מצויה בהן ויש בהן מקורות חלבון זמינים כל השנה, במיוחד הדבר ידוע בארצות המגרב ובמזרח הרחוק, שבני עמים אלו לא מעכלים לקטוז על נקלה.

    האם תוכלי להוסיף התייחסות לתפקידו של החלב בעניין ויטמין D בהעדר חשיפה לשמש?

    (ואם כבר גילוי נאות, לא סיפרת שנזרקת בבושת פנים ובשערוריה מתעשיית חלב הסויה על רקע גילוי חלקך במה שנודע מאוחר יותר כשם "מהילת המליונים", שבה עובדים במחלבות הסויה מהלו את חלב הסויה במי ברז ואת ההפרש לקחו לכיסם. לא הזכרת, וחלב שכך)

  2. יופי של כתבה. אני צורכת חלב ומוצרי חלב כי זה טעים לי וכיף לי. בריא לא בריא- לא מעניין אותי. אבל נחמד שיש לי (עוד) סיבה מוצדקת להתעלם מכל המיילים והמצגות שאנשים מטיחים במייל שלי.

    דובשן- על מה אתה מדבר? יש לך קישור? בחיים לא שמעתי על "מהילת המילניום" ולא משנה איך ניסיתי למצוא את זה (שם המחברת, כל מיני ויריאציות של "הונאה", "סויה", "מהילה") לא הצלחתי. אני אשמח למראה מקום. בהנחה שאתה דובר אמת, כמובן, ולא סתם טרול.

    לילה טוב.

    • תודה, שונית. וברוכה הבאה 🙂

      דובשן הוא לא טרול. הוא קורא קבוע באתר שלי, והוא מתוק מאוד. כל מה שהוא רצה להגיד זה, שחלב סויה — בדיוק כמו חלב בקר — מורכב רובו ממים.

  3. שלום עפרה
    בהחלט מכבד את מה שכתבת ואת הידע ודעותיך אבל אל תשכחי כי תמיד יש שני צדדים.
    בתור אחד שהיה (דגש על היה) צורך מוצרי חלב יצא לי להחשף בזמנו לאותם מכתבים וסרטונים ואני דווקא החלטתי שכן לבדוק את הנושא לעומק.
    אני ממליץ לך להסתכל על שני הצדדים ולחקור גם מאמרים כנגד שאמינים כמו המפורסם ביניהם "מחקר סין" (לא רק הספר מומלץ אלא המחקר המלא גם רצוי לקרוא).
    כמובן שאני לא פוסל אף דעה שבעד חלב אבל דווקא בתור אחד שאוהב לחקור ולא מטיל ספק באף צד, בחרתי שללכת עם אותה גישה שנגד החלב דווקא מהנימוקים ומההוכחות המדעיות שיותר חזקות ונכונות (על פי דעתי אחרי עיון בנושא)

  4. סליחה, אבל לא לכל דבר יש שני צדדים.
    אם יש ויכוח בשאלה אם עובדה מסויימת היא אמת או שקר, רק צד אחד צודק, או ששני הצדדים טועים. לא יכול להיות ששני אנשים יטענו טענות סותרות ושניהם יהיו צודקים.

    אם החלב מגביר סיכוי לסרטן, זה בלתי אפשרי לטעון גם ההפך.

    ולהפך.

    ואתה בהחלט פוסל דעה. אם הגעת למסקנה שהדעה שמתנגדת לחלב היא המתארת את המציאות, אז אתה בפירוש טוען שהדעה שטוענת שהחלב מועיל לבריאות היא דעה שגויה ופסולה.

    חגשמח וטעים,
    ד.

  5. בבקשה להירגע, דובשן. לא ראיתי כאן האשמה בשקר.
    בהחלט יכול להיות שחומר אחד מועיל לבריאות ומזיק לה בו זמנית. ומה שקובע זה המאזן בין הנזק לתועלת.
    ודניאל, תודה על הסובלנות. עכשיו חזרתי מסדר פסח. אבדוק את הנושא שוב מחר, ואענה עניינית.

    לילה טוב,
    עפרה

  6. לדובשן –
    לגבי השני צדדים הכוונה הייתה שכל דבר תמצא טיעונים בעד ונגד.
    אני כמו שאמרתי בסוף החלטתי שחלב מזיק ולכן אני כן פוסל את הדעה שחלב זה טוב, שוב אני לא בא לתקוף או להאשים בשקרים כי החלבון שבחלב יכול להפיק תועלת אבל המחיר בנזק שהוא יעשה גדול יותר מהתועלת, זה לא מקור נכון לחלבון לנו.

    חג שמח

    • היי דניאל
      קודם כל סליחה על העיכוב בתגובה. כמו שבטח שמת לב, האתר פשוט נפל!

      בדקתי את מה שאמרת לגבי "מחקר סין". התפלאתי שלא שמעתי על מחקר הזה קודם. ואתמול בדקתי אם באמת התפרסם מחקר עם כותרת כזאת בספרות המדעית. צר לי לומר: מצאתי ספר פופולארי תחת השם הזה, אבל לא מצאתי שום מחקר מדעי כזה.
      כך שלא מצאתי לטענתך על הנזק שבחלב שום ביסוס מדעי.

      מעבר לכך, אני מתנגדת לגישה הטוטאלית הזו, של "הכול או כלום". אם החלטת שהחלב מזיק, אז לא תאכל ממנו בכלל בכלל?
      אין איזה משהו באמצע? נגיד, לאכול קצת מוצרי חלב, וקצת מוצרים אחרים המכילים חלבון וסידן ? מצטערת, אני עדיין מחזיקה בדיעה שבחלב (כמו בהרבה דברים אחרים בחיים) יש פוטנציאל לנזק, וגם לתועלת. ושכל אחד יכול לצרוך אותו במינון המתאים למאזן התועלת והנזק של עצמו.

      הידעת? אתה אוכל אפילו רעל ששמו ציאניד. אתה פשוט אוכל ממנו מעט, ובלי ידיעה. אז למה לא תאכל חלב?

      • מחקר סין הוא מחקר ארוך מאוד של ד"ר קולין קמבל, שבעקבותיו הוא גם הוציא ספר.
        אני מתפלא שעוד יש מישהו שלא שמע עליו בימים אלה של התעוררות טבעונית…
        המחקר עורר הרבה גלים בעקבות הטענה שלו שצריכה אופטימלית של חלבון מהחי היא – אפס.
        ד"ר קמבל – חוקר מאוד מוערך בקהילה המדעית – מביא הרבה טיעונים ומחקרים שמגבים את הטענה שלו, בעיקר לגבי החלבון העיקרי בחלב – הקזאין.

        מנגד, קמו הרבה ביקורות למחקר סין, רובם מתמקדות בכשלים בהסקת מסקנות של קמפבל ממחקרים קיימים.
        ככה שאין פה סוף פסוק.

        • אייל
          אני בהחלט שמעתי על "מחקר סין", וגם ראיתי את הספר שנכתב עליו. אבל זה לא הופך אותו למחקר מדעי או אמין בעיניי.
          מחקר מדעי ברמה סבירה אמור להתפרסם בכתב עת מדעי מבוקר-עמיתים. לא ראיתי שזה קרה למחקר סין.
          לכן גם בעיניי זה לא סוף פסוק.

          • מחקר סין הוא מחקר אפידמיולוגי, הגדול ביותר בעולם עד כה. והמקיף ביותר מבחינת כמות נתונים נבדקת
            הוא התפרסם כמאמר מדעי עמד בביקורות עמיתים וזכה למאות ציטוטים.
            הספר מחקר סין מתאר את המחקר המדעי הזה בהגשה שמתאימה לקהל הרחב ומאפשרת לכולם להנות ממסקנותיו
            כדאי לבדוק עובדות לפני שממהרים להתבטא באיזה שהוא נושא.

            • אסף
              האם אתה מוכן לתת לי את מראה המקום של המאמר שבו תואר "מחקר סין" בכתב עת מדעי מבוקר-עמיתים?
              כמו שכתבת, כדאי לבדוק עובדות לפני שממהרים להתבטא באיזה שהוא נושא.

        • יצא מחקר על זה שכשדלי באופק של עקרב כדאי ללבוש צהוב. גם פרסמו על זה המון ספרים נורא עבים וגם כותבים על זה כל שבוע בלאשה.

          מצד שני יש לזה המון מתנגדים כי זה שטויות במיץ עגבניות ולא נערך לפי שום אמת מידה מדעית.

          אז זה לא סוף פסוק.
          ספר עבה וקוראי לאשה (יש המון התעוררות לאסטרולוגיה בשנים האחרונות) מצד אחד, והקהילה המדעית הרצינית בצד שני.

          שקילות כוחות.

  7. רגע, שאני אבין: את ממליצה לצרוך ציאניד???

    סתם.

    ובפרג יש שרידים של אופיום, כמו שיודע כל מי שראה את הפרק בסיינפלד שבו איליין נכשלת במבחן סמים בגלל שהיא אכלה כמות מופרזת של מאפין עם פרג ערב הבדיקה.

    • שמעון,
      שום חיה בעולם גם לא משתמשת במחשב.

      מסקנה: מעכשיו, נחיה בלי מחשבים.

  8. מחיפוש של שתי דקות בקישור שהבאת… (חיפשתי milk cancer וזאת הראשונה שנכנסתי)
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22544454
    מסקנה: ביצים, בשר מומלח וחלב מעלים את הסיכון לסרטן הערמונית, בעוד שפירות מורידים אותו.

    מה חשבת, שלא ניכנס?

    • זיו. כל הכבוד שנענית לאתגר, וחיפשת בספרייה הרפואית הלאומית. ביקשתי למצוא שם מחקר שמוכיח שחלב מסרטן. מסקנת המחקר שאתה ציטטת הייתה שאנשים שצרכו חלב מלא או בשר מומלח היו בסיכון גבוה יותר לסרטן ערמונית מאנשים שלא צרכו מוצרים אלה.

      א. חלב מלא זה חלב שמן. זה לא מה שרובנו שותים בארץ. סביר שהסיכון שבו כרוך בשומן הרב. השמנה זה גורם סיכון ידוע לסרטן.

      ב. זהו מחקר מקרה-ביקורת. בין שתי הקבוצות שם יכולים להיות עוד הבדלים רבים מלבד הבדלי התזונה. אבל זה כבר חומר למתקדמים.

      בכל אופן, קבל ח"ח על החיפוש.

  9. בנושא החלב נכנסת לשדה מוקשים. חסידי כת שונאי החלב מונעים ממניעים שאין לרדת לחקרם, וברגע שהם מוצאים מישהו שטוען משהו אחר מהאפשרות שחלב הוא רעל קטלני מהשלוק הראשון, החלב עולה להם לראש והם נכנסים בכל הכוח ועם כל הטיעונים הכי מטומטמים. אני מניח שעוד נזכה מתישהו לשמוע את הטיעון שחלב זה בכלל משהו שיוצא מציצי של פרה. גועל נפש ממש.

    כן, האדם הוא היצור היחיד ששותה חלב בבגרותו. אה, גם החתול. אה, גם הכלב. אה, גם עכברים לא נמנעים מגבינה. אה, רגע. בעצם אולי האדם הוא לא היחיד. יכול להיות שרק העובדה שחתולים לא יכולים לביית פרות ולהפיק מהן חלב היא שמונעת מהם את התענוג.

    בכל מקרה – לא צריך להרחיק לכת עד הדוגמא עם המחשב. האדם הוא גם היחיד שצורך מזון מעובד (ואין הכוונה ב"מעובד" למרגרינה, אלא אפילו לירק מאודה, גם את זה חיות לא מכינות) . היחיד שצורך מזון משומר במגוון טכנולוגיות, היחיד שמייבא תבלינים מארצות אחרות, היחיד שצורך ירקות מחוץ לעונה.

    וכן, בתרבויות שזוכים לחיות עד זיקנה מופלגת, יש גם יותר מקרים של סרטן, בריחת סידן ואלצהיימר. בתרבויות שבהן תוחלת החיים היא 37 אנשים מתים מזה שנושרות להם השיניים מהעדר תזונה מאוזנת (ויטמין C, סידן וכו') הרבה לפני שהם זוכים לפתח מחלות לוקסוס של העולם המערבי, ובכלל אין שם גישה לשירותים רפאויים ברמה כזו שאפשר בכלל לקבוע ממה הם מתו.

    • וואו, שמוליק. אני רואה שאתה ממש בעניינים. אולי אתה רוצה לעזור לי לנהל את האתר שלי?

      אה, סליחה. שכחתי שאתה כבר — המנהל הטכני. 🙂

  10. הדיון לדעתי יכול להיות יותר מורכב ותגובה מספר 15 לא מוסיפה לדיון.

    קודם כל כדאי להתייחס לכשל הנטורליסטי. יש הרבה דברים שאנחנו עושים שהם לא טבעיים, וחקלם הגדול הוא באמת לא בריא. לשבת הרבה שעות מול מחשב, לטוס, לנסוע במכונית הן כולן פעולות שלא מוסיפות בריאות.

    הגיוני שרוב הפעולות הלא טבעיות לא מוסיפות לנו בריאות – פשוט בגלל שהן לא מותאמות לאיך שהגופים שלנו נבנו כתוצאה מתהליכי אבולוציה. וזה כולל כמובן שתייה של חלב , מזון מעובד ועוד מיני מזונות שהגוף שלנו לא רגיל לעבד. השאלה היא לא רק של מה, אלא גם של כמה. ההנחה היא לדוגמה שאנחנו לא טורפים (יש לנו שיניים טוחנות) ולכן למרות שאחנו יכולים לאכול בשר, הגוף שלנו לא מותאם לזה (בניגוד לחתולים לדוגמה) והתוצאה היא שאכילת בשר בכמות גבוהה היא דבר שהגיוני שיהיה בעייתי (ויש כנראה מספיק מחקרים שמראים שזה המצב).

    לגבי עלים, ביצים, תפוחים ואולי גם פקעות (ואולי גם סרטנים וחיות מים?) – יש אבולוציה של כמה עשרות מיליוני שנה שבה אבותינו אכלו דברים דומים (בשיתוף פעולה או בחוסר שיתוף פעולה של הצמחים ושל היצורים שאותם אכלנו). האבולוציה "שייפה" את זה במשך הרבה מאד זמן. שתיית חלב של יצור אחר בגיל הבגרות לעומת זאת – כמה אלפי שנים. הסבירות לאי התאמה ולבעיות בגלל זה יותר גדולה.

    אגב, יש זרם שטוען שקיימת בעיה דומה לגבי הרבה מאכלים מבוייתים – הגוף שלנו לא רגיל לכמויות כאלה של מזונות עשירים, ובוודאי לא למינון הזה של תזונה ממקור של פחמימות זרעים, בשר וחלב לעומת מינון אחר לגמרי של מזונות ברוב אבולוציית האדם.

    השאלה אם לאכול משמש ושקד היא שאלה טובה. אפשר למות מאכילת שקדי בר לדוגמה. למזלנו הצליחו לביית זנים עם כמות נמוכה מאד של ציאניד. זה מראה שלא כל מה שטבעי בטוח. רוב העלים הפירות שיש שם בחוץ הם לא טובים לנו. בדיוק מהסיבות של קו-אבולוציה של צמחים ושל בעלי חיים שניזונים מהם (גם בקו-אבולוציה של טורפים ונטרפים בתוך בעלי חיים).

    עכברים , חתולים וכלבים – הם לא עושים את זה בטבע. ואני בספק אם מישהו בדק את ההשפעה הבריאותית של זה.

    תוחלת חיים בתרבויות עתיקות היא 37 בגלל שחצי עד שני שליש מהילדים מתים בגיל הילדות. זה אומר שיש אנשים שמגיעים לגיל זקנה. יש טענה (לדוגמה כאן

    http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2_%D7%9E%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA
    שלא הצלחתי לבדוק)
    וגם כאן
    http://www.amazon.co.uk/Island-Edge-World-St-Kilda-Canongate/dp/0862413885
    שבחלק מהתרבויות פרה מערביות שנחשפו לתזונה מערבית ואו אלמנטים אחרים היתה ירידה משמעותית בבריאות בכל הקשור להיבטים שאינם קשורים לשרידת תינוקות. (דוגמה עכשווית לזה היא בעיות השמנה של ילידים בהוואי בגלל תזונה מערבית).

    כמובן שרפואה זה אחלה, אבל אפשר לבחור ברפואה ושאר דברים, וחלב הוא לא עסקת חבילה של זה.

    אני חושב שמחקר סין הוא מקור בעייתי. ועם זאת שווה התייחסות. לדוגמה יש לו טענה הגיונית – שכאשר מבצעים מחקרים בודקים השפעה של גורם מזון אחד. אבל מזון יכול להשפיע על ידי "פתיחה סגירה של שערים" (מינוח שלי) של מזון אחד על מזון אחר. כלומר שאם נבדוק את X לבד לא נראה השפעה, ואם נבדוק את Y לבד לא נראה השפעה, אבל אם נבדוק צריכה של X אחרי Y פתאום נראה השפעה.

    מה דעתך על הטענה שחלב הוא ממכר (קזואמורפין אם איני טועה).
    מה דעתך על הטענה שחלב גורם ליציאת סידן\ זרחן מהעצמות בגלל הגדלת חומציות הדם?

    אני חשוב שיש היום בעיה גדולה בלהצביע על גורמי תחלואת סרטן – הקשרים מסובכים מידי ואקראים מידי מכדי שאפשר להצביע ש X גורם לY. בדרך כלל הקשר הוא עקיף יותר ולכן יש מצד אחד עליה בתחלואה בסרטן (גם בקרב גילאים מוקדמים) ומצד שני הרבה גורמים אפשריים לזה שהם בחזקת חשודים.

    לסיכום
    – לא ברור לי האם חלב באמת משפר את בריאות העצם.
    – כמקור לחלבון הגיוני שיותר בריא מקור צמחי, מאכלי ים, ביצים, ואולי גם בשר.
    – הגיוני שחלב יכול לגרום לבעיות בריאות שונות.

    אני אישית סובל מאי סבילות, אני מפרש את זה כאיתות של הגוף שלי להגיד – לא טוב לי. ואני מנסה להקשיב לגוף שלי. לא נוגע בחלב וחוטא בגבינות ומוצרי חלב.

  11. שחכתי נקודה חשובה לגבי הקשר הנטורליסטי. אנחנו לא טסים, נוסעים במכונית או עובדים שעות מול המחשב במטרה לשפר את הבריאות שלנו (לפעמים אנחנו עושים זאת אפילו לא בגלל נוחות אלא בגלל אילוץ כלכלי לדוגמה).

    בעוד שהטענה המרכזית לצריכת חלב היא שדבר זה חשוב ויש הטוענים אפילו חיוני לשם תזונה בריאה.

  12. אין לי דעה לגבי ה"טענה" שחלב הוא ממכר. תביא איזה מחקר רציני ואני אוכל להתייחס. מה זה "ממכר"? כמו שוקולד? כמו קפה? כמו סיגריה?

    עם התמכרות כשלעצמה אין בעייה באופן כללי (בלי קשר לחלב), הבעייה היא כמה זה משפיע על המכורים. אם אדם ח-י-י-ב לשתות שתי כוסות קפה ביום, מה הבעייה? (בהנחה שהוא לא גונב בשביל לממן את ההתמכרות שלו).

    הדוגמא עם החתולים והעכברים היא שברגע שנותנים לבע"ח הזדמנות לשתות חלב של בע"ח אחר בבגרותו, אז יש כאלו שיעשו את זה. הטענה שרק בני אדם עושים את זה מתבררת כלא נכונה.

    לגבי הטענה עם השיניים הטוחנות – האדם הוא אוכל-כל. יש לו גם טוחנות, גם ניבים. כמו דוב. יש גם בעלי חיים כאלה. גם קופים מסויימים (שימפנזות, בבונים וכו') לא יתנזרו מבשר כשהוא מגיע לידם. הם יצודו לטאות, ציפורים ואפילו גורי צבי מדי פעם.

    התזונה של האדם מורכבת יותר ממה שכמה אנשים עם הפרעת אכילה מסוג "בריאותנות" היו רוצים להאמין. האדם הוא לא היצור החד מימדי שאוכל או רק-בשר או רק-ירקות. האדם למד לנצל את המשאבים שעומדים לרשותו בכל מקום שבו הוא נמצא, וזה מה שהופך אותו למין שנפוץ בהכי הרבה אקלימים. בחוג הארקטי האדם יכול להתקיים על שומן וחלבון מן החי בלבד, שבטי המאסאי שותים דם חם ישירות מנקב שהם יוצרים בצוואר של פרה (ואח"כ סותמים אותו והפרה ממשיכה כרגיל), מאות מליונים בהודו לא אוכלים בשר אבל צורכים חלב בכמות בלתי נתפסת, ובסין אוכלים הרבה ירקות ירוקים ובאופן מסורתי בלי חלב בכלל. כל תרבות והצרכים שלה והמבנה הגנטי של הפרטים בה.

    אגב,
    התירס, העגבניה, הבוטנים ותפוחי האדמה נמצאים איתנו (המערב) הרבה פחות שנים מאשר החלב. אולי גם אותם נפסיק לצרוך בשם ההגיון התמוה ש"חדש אסור מן התורה"?

  13. הי שמוליק,
    לגבי קזואמורפין זו היתה שאלה, לא קביעה. גם השאלה האחרת (על יציאת סידן מהעצמות)

    מה הבעיה עם מוצר ממכר?
    מבחינה בריאותית, אנחנו רוצים שלמוח שלנו תהיה שליטה על מה שהגוף עושה. כאשר המוח אומר לנו שיש מספיק אוכל וכדאי להפסיק לאכול, עם האותות שהוא מקבל הם תקינים. אז מבחינה אבולוציונית סביר שזה משפר את הבריאות. כך גם עם טעם מר לדוגמה, שהוא פרשנות של המוח שלנו לגבי מאכלים רבים שאנחנו יכולים למצוא בטבע בתור לקטים – לא לאכול את זה – זה רעיל.

    מוצר ממכר עובד על מעגלים במוח שלנו, וגורם לשיבוש של האותות, כך שאנחנו מקבלים חיזוק חיובי בגלל "באג" באותות שאנחנו מקבלים. לא בגלל שהמוח והגוף שלנו באמת חושבים שזה מתאים ובריא לצרוך את הדברים בכמות הזו. אולי זה "טוב" או נתפס כ"כיף" אבל ההגיון אומר שזה לא מוסיף בריאות.

    חתולים, כלבים, וכל יונק שיש לו מערכת עצבים דומה לשלנו, גם ישמחו ללחוץ על דוושה שמגרה את המוח בצורה חיובית, זה לא אומר שזה דבר חיובי. סוסים אוהבים לאכול קוביות סוכר, זה לא הופך את הסוכר לבריא.

    הטענה היא שהאדם הוא החיה היחידה ששותה חלב בגיל בגרות בטבע – פחות מעניין מה עושים חתולים בשבי. אם נניח שחלב הוא בעייתי, לא לחתולים ולא לבני אדם יש מגנונים טבעיים להבחין בכך (כי לא בטוח שהתפתחו מנגונים אבולוציונים להמנע מכך – בטח לא בחתולים). בגלל שהאדם הוא החיה היחידה שעושה את זה – אפשר לחשוד בחלב כדבר שלא ממש מותאם לגוף שלנו. חשד הוא לא וודאות, הוא רק חשד.

    הטענה היא פשוטה – היות והגוף של בעלי חיים מעוצב על ידי אבולוציה, בדרך כלל במטרה לשפר סיכויי שרידה והתרבות, הגיוני שדברים מחוץ לאבולוציה הזו לא מוסיפים בריאות – במיוחד במינים שבהם יש השקעה רבה בצאצאים (בניגוד לדוגמה לדגי סלמון שמתים לאחר ההתרבות).

    אני לא אמרתי שאנחנו צמחונים, אבל אז השאלה כמה בשר כן אכלו אבותינו ואיזה סוגי בשר. ברור שאנחנו לא מותאמים לאכילת בשר בכמות גבוה כמו חתולים לדוגמה.

    אנשים באמת יכולים להסתגל לכמויות גבוהות של בשר וחלבון מהחי אבל – א. מי אמר שהתזונה הזאת יותר בריאה ב. במקרה של שבטים יש סלקציה נגדית חזקה למי שמקבל התקפי לב נניח כתוצאה מאכילת כמות גבוה של בשר.

    תירס עגבניה, בוטנים וכו' – באמת מעניין לראות אם יש הבדלים לשכיחות השפעות שלהם בין אוכלוסיות ילידות דרום אמריקה לזו המערבית (בדומה לכך שיש עיראקים שרגישים לפול). אפשר לראות לדוגמה שיש הרבה אנשים אלרגים לבוטנים (האם מישהו מכיר טבלה שבה רואים שכיחות של סוגי אלרגיה ביחס למזונות שונים?)

    אתה נופל לטענת איש קש. אני לא אומר שכל מאכל חדש אסור לאוכלו, אני אומר שככל שמאכל חדש יותר, כך עולה הסבירות שהוא לא בריא.

    • היי דרור
      ברוך הבא לאתר שלי.
      שמחה שמצאת בו עניין.
      אתה כרגע מתכתב עם אותו שמוליק שהפניתי אותך לבלוג שלו.
      למקרה שהבדיחה שלי קודם לא הייתה ברורה, שמוליק הוא המנהל הטכני של האתר שלי.

      עכשיו, יש לי בעיה קטנה: אני לא עומדת בקצב שלכם!

      אני מקווה שאגיע להגיב לדיון שלכם בלילה.

      בינתיים, אתה מוזמן לסייר ברחבי האתר.

      יום טוב.
      עפרה

  14. שוב שלום לדרור (ולשמוליק)
    סוף סוף היה לי פנאי לקרוא את כלללל התגובות שלכם ואפילו לחשוב על תשובה.
    ראשית, ברור שבפוסט הקצר הזה לא התייחסתי לכל ההיבטים של נושא החלב. זהו אתר שמיועד לקהל הרחב, ומאמר אקדמי ארוך ומעמיק — אף אחד לא היה קורא פה.

    אבל מאחר שאתה כן מתעמק, אקשה: אתה שוב ושוב אומר ש"האדם נועד לעשות X, ולכן הגיוני ש- Y לא יהיה טוב בשבילו".
    ואני שואלת:
    א. איך אתה יודע מה האדם "נועד" לעשות? מיהו זה שקובע מהם ייעודיהם של יצורים בטבע?
    ב. איך אתה קובע מה "הגיוני" ומה "לא הגיוני"? הרי מה שהגיוני בעיניך יכול להיראות חסר כל היגיון בעיניי, ולהיפך.
    מאחר שאני עצמי לא מתיימרת לדעת מהו הייעוד של משהו, ומה הגיוני או לא הגיוני, אני מסתפקת בעובדות. ודרך די טובה לגלות את העובדות היא באמצעות מחקר אמפירי.
    אם תוכיח לי במחקר אמפירי שחלב גורם סרטן, אני אשתכנע. בינתיים, לא התפרסם מחקר כזה. ולא בגלל שלא עשו כאלה מחקרים! אלא בגלל שתוצאותיהם לא אוששו את ההשערה.

    דבר אחד שאני כן מסכימה איתך: חלב הוא כנראה לא הכרחי להישרדות של אדם. כי העובדה האמפירית היא שיש מקומות רבים בעולם בהם אנשים לא צורכים חלב ובכל זאת הם חיים — ואפילו לא מעט שנים.

    לגבי השאלה על ספיגת סידן — אין לי תשובה. כמו שכתבתי בתחילת המאמר, אני לא מבינה מספיק בביוכימיה. אני מסתפקת בערך של חלב בתור מקור חלבון.

    אם חלב עושה לך כאב בטן, כמובן זכותך להפסיק לצרוך אותו. אבל בין זה לבין טענה שחלב מסרטן? נו, יש עוד מרחק.

  15. משהו לגבי נחיצות של מזון להישרדות:
    דרי הקוטב לא אוכלים ירק ופרי משום סוג שהוא, וגם לא ביצים (למעט ביצים של כלב ים).
    היפאנים לא שותים חלב.
    דרי המדבר לא אוכלים דגים.
    הינדים לא אוכלים בשר.
    מכאן שאפשר לשרוד בלי בשר, ירקות, פירות דגים, ביצים או חלב.

    האמת היא כמובן שצריך קומבינציה כלשהי, וחלב הוא מרכיב עבור מי שלא מקבל את הויטמין D שלו ממקור אחר (בין בגלל שהוא לא נחשף לשמש, בין בגלל מבנה העור שלו ובין בגלל סיבה אחרת). לשרוד? אפשר. גם יורדי הים האנגלים שרדו בלי ויטמין C. הגיעו ליעד בלי שיניים, אבל שרדו.

    • זה נכון, שמוליק.
      מרכיבי התזונה מתחלקים לשתי קבוצות:
      א. אבות המזון: פחמימות, שומנים, חלבונים.
      ב. יסודות קורט: ויטמינים, מינרלים.

      אבות המזון הם הכרחיים להישרדות.
      יסודות הקורט לא הכרחיים להישרדות, אבל חשובים לבריאות. כמו שאמרת לשיניים, לעור וכו'.

      אז כן, אנחנו חייבים חלבונים, כי מהם הגוף שלנו עשוי. אבל, לא — החלבונים האלה לא חייבים להגיע מחלב.

  16. חלב לא בריא לנו מהמון בחינות.
    חלב וסידן מהחלב נמצאו קשורים לסרטן הערמונית אצל גברים. הסרטן הנפוץ ביותר בגברים
    המחקר הבא עומד בכל הקריטריונים מבחינת שיטה, היקף, ושלילת גורמי צד שלישי שאולי משפיעים על הממצאים
    http://ajcn.nutrition.org/content/74/4/549.full

    חלב גורם לעליה בכמות הורמוני ה IGF-1 בדם שלנו, הורמון גדילה מסוג דומה לאינסולין שהוכח במחקרים שלא קשורים כלל לחלב דווקא שהוא מסרטן בכמויות גבוהות
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3357623/
    (וזו אחת הסברות לקשר שיש בין חלב לסרטן השד)

    הדיוקסינים שנמצאים בחלב בכמויות גבוהות (23% מהרעל הזה שזורם אל גופינו מהסביבה מגיע בלעדית מחלב ומוצריו)
    בדוח הנ"ל של ארגון הבריאות העולמי יש פירוט למי שמעוניין
    http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs225/en/
    אם זה לא ברור דיוקסין הוא מהגורמים הסביבתיים שמשויכים לסרטן

    מעבר לזה בחלב יש כמות גבוהה מאוד של אסטרוגן (פשוט כי רוב הפרות רוב הזמן בהריון כשחולבים אותן) מה שמאוד מעלה את הסיכון לסרטן השד בשל ההתבגרות המואצת (כל שנה של התבגרות מואצת בבנות – כלומר קבלת מחזור בגיל צעיר יותר, שווה ל 7% עליה בסיכון לסרטן השד)

    אין לי זמן כרגע להמשיך, אבל הרשימה עוד ארוכה

  17. שלום אסף
    תודה על התגובה המפורטת.
    ולטיעונים:
    א. המאמרים שצירפת לגבי IGF-1 ודיוקסין לא עוסקים בכלל בחלב.
    ב. המאמר לגבי סרטן הערמונית כן מתייחס לצריכת מוצרי חלב, ובעיקר לסידן שבחלב. בדיוק כפי שניסחת, חלב וסידן מהחלב נמצאו קשורים לסרטן הערמונית אצל גברים. קשורים — associated. פירושו שיש קשר סטטיסטי. אני ביקשתי מחקר שיראה שהחלב עצמו מסרטן. כלומר מחקר שיראה על קשר סיבתי. מחקר כזה, בכתב עת מדעי, עוד לא ראיתי.

    לגבי הכמויות של אטרוגן — זה אולי נכון שזה נמצא בחלב פרות (לא בדקתי). אבל באותה מידה זה יהיה בחלב עזים. ומה שבטוח — יש פיטואסטרוגנים נמצא בסויה.
    לכן אני נשארת כרגע עם ההמלצה שלי: לגוון.
    הגיוון בין מוצרים שונים הוא ה"ביטוח" שלנו נגד נזקים של כל מוצר בנפרד.

    • דיוק קטן:
      עכשיו שקראתי את הקישור שצירפת לגבי דיוקסין, מצאתי שהוא אמנם לא עוסק בחלב, אבל חלב מוזכר בו.
      בין השאר, הוא מוזכר כך:
      "What should consumers do to reduce their risk of exposure?
      Trimming fat from meat and consuming low fat dairy products may decrease the exposure to dioxin compounds. Also, a balanced diet (including adequate amounts of fruits, vegetables and cereals) will help to avoid excessive exposure from a single source.

      הם לא ממליצים לוותר על חלב, אלא להשתמש בחלב דל שומן. וגם… לגוון.
      כן. בדיוק מאותו נימוק שאני כתבתי.

  18. שלום לך, קראתי בעיון אך מה את אומרת על הטענות של דר אריה אבני שמזהיר מפני החלב ומוצריו כבר שנים ??

    • שלום מרתה
      אני חושבת שהתיאוריה מעניינת, וש"שוטי החלב" זה משחק מלים יפה, אבל — זו תיאוריה חסרת כל ביסוס מדעי.
      ולא בגלל שלא בדקו את הטענות שהוא מעלה. אלא בגלל שבדקו, ולא נמצאה להן תמיכה עובדתית.

    • שלום אורית
      תודה על ההפניה.
      טוב לדעת שיש בארץ רופא מומחה לרפואת הרמב"ם. זה חדש לי.
      אך ספציפית לעניין החלב, המאמרים הללו לא חידשו לי הרבה.

    • אולי …ואולי… ואולי… בכתבה נאמר:
      "על פי קביעה משנת 2000 המתבססת על ועדת JECFA ניתן לצרוך כמות יומית של 3,000 ננוגרם אסטרדיול לאדם במשקל 60 ק"ג. כלומר יש לשתות כ-200 ליטר חלב ביום כדי להגיע לרמה זאת. באכילה או בשתייה נספגת רק פחות מ-10% מכמות האסטרדיול ולכן מבחינה מעשית יש לצרוך כ-2,000 ליטר חלב ביום כדי להגיע לרמה המרבית המותרת."
      בקיצור: אם אתה שוקל פחות מ- 60 ק"ג ושותה יותר מאלפיים ליטר חלב ביום, כדאי להתחיל לדאוג. ואם אתה חולדה — על אחת כמה וכמה.
      אחרת — המצב פחות מדאיג.
      אגב, שתי מחברות המאמר הן טבעוניות…

    • תודה. עוד מחקר שמצביע על מתאם ולא על קשר סיבתי. המאמר פורסם באתר לא מדעי, נכתב על ידי אותה רופאה טבעונית כמו המאמר הקודם.

  19. לא אהבתי את הציניות לגבי מה ש"נועד לבני אדם" :/
    נכון, החסה לא נועדה לנו וגם לא השעועית.
    אבל ספציפית, הגדי והעגל *מאוד זקוקים* לחלב אמם. ולאמם.
    אז זה לא משנה מה מיועד. זה משנה מה טוב.

      • אין באמת "יעוד", אבל יש דברים שמאוד כדאי (יותר טוב) שיגיעו למקום מסוים.

        ומה טוב? מה שגורם כמה שיותר הנאה וכמה שפחות סבל.

        + אם את מפקפקת בזה שחלב עזים נועד לגדיים, את מפקפקת גם בזה שחלב נשים נועד לתינוקות אנושיים?

        • איך זה מחזק את הטיעון של שוללי החלב?
          נו, אז החלב, לכתחילה, נועד לגדי.
          זה אומר שהוא לא טוב לבני האדם?

          אף אחד לא מפקפק בזה שחלב העיזים נועד לגדיים, איך הצלחת להבין את זה? אולי קצת ויטמינים מן החי וסידן יעזרו לך לחשוב בבהירות. גם כולסטרול הוא מרכיב חיוני לתפקוד המוח.

          אז מה אם חלב העיזים נוצר עבור הגדיים? כמו שהסבירו לך גם תפוחי האדמה נוצרו בשביל להמשיך את קיום המין שלהם. ובכ"ז האדם אוכל אותם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.