מרבה מידע, מרבה כאב ראש

מאת עפרה מהודר, MSc
מוסמכת במדעי הרפואה

כולנו נתקלים מידי פעם בבעיות בריאות. בימינו, נדמה שכוווולם מחפשים מידע על  המחלות שלהם באינטרנט. ואז, מה קורה?

בואו ניקח כדוגמה בעיה נפוצה מאוד: כאב ראש.
רוב האנשים בארץ יתחילו את החיפוש ב- www.google.co.il
אם תחפשו שם את המילים כאב ראש, תקבלו משהו כזה:

מחפשים כאב ראש?

עם 2,780,000 מקורות, פלא שיש לכם כאב ראש??

אגב, כשחיפשתי את המילים "כאבי ראש" (ברבים) במקום "כאב ראש" (ביחיד), קיבלתי "רק" 1,300,000 מקורות. איפה נעלמו עוד 1,480,000 מקורות?

מילא. גם זה יותר מדי בשביל רוב האנשים. ולכן רובם יסתכלו רק בתוצאות בעמוד הראשון.
לא בטוח שזו החלטה נכונה. כי כיום יש תעשייה שלמה של קידום אתרים (SEO), שם עורכי אתרים משלמים למתכנתים כדי שיארגנו את האתר שלהם כך שיופיע בעמוד הראשון.

כל מה שתיארתי עד עכשיו — בחירת מנוע חיפוש ומילות מפתח — זה מה שנקרא אסטרטגיית החיפוש.
עכשיו, נניח שסיימנו עם השלב הזה. בואו נראה רגע, מה יש לנו בעמוד הראשון?
כמה תמונות,

  • הערך "כאב ראש" מויקיפדיה
  • מידע מאתר של קופת חולים (כללית)
  • מאתר בריאות פופולארי (doctors)
  • מאתר של בית חולים (הדסה)
  • מאתר חדשות (ynet)
  • מאתר של נוירולוג
  • ועוד מידע באתר של כירופרקטור(drorkan).

כשאני חיפשתי (14 לאפריל), באתר הפופולארי בראש החיפוש על כאב ראש הופיע מידע על סינוסיטיס –דלקת בחללי הפּנים שעלולה לגרום לכאבי ראש, והמידע באתר של קופת חולים,  עסק בעיקר במיגרנה –כאב ראש שמופיע רק בצד אחד של הראש. ומה אם יש לי כאב ראש "רגיל", כזה שמקיף את כל הראש? מי נגד מי?? ומי בעדי?

תזכורת מהרשומה הקודמת:
אוריינות בריאות מקוונת מוגדרת: "היכולת לחפש, למצוא ולהבין מידע בנושאי בריאות ממקורות אלקטרוניים, להעריך את איכותו של המידע וליישם אותו על מנת להתייחס לבעיית בריאות נתונה או לפתור אותה.
על מנת להעריך אוריינות בריאות מקוונת (להלן אב"מ), פותח שאלון לדיווח עצמי, הכולל שמונה היגדים – שאלון eHEALS. תרגום השאלון בן 8 השאלות הובא ברשומה הקודמת. מקווה שדירגתם את עצמכם.
בנוסף לשאלון, גישה נוספת להערכת אב"מ היא באמצעות "מדידה בפועל".  במחקרים מסוג זה, מושיבים את הנבדקים ליד מחשב, ונותנים להם משימות, כמו "חפש מידע על מחלה X" או "הצב שאלה על מחלה Y בפורום", ונותנים ציון לביצוע. מבחן מעשי שכזה.

בשנים האחרונות נערכים מחקרים על האב"מ של קבוצות אוכלוסייה שונות בשיטות שונות. במחקר שנערך בהולנד השנה נעשה שימוש בהערכת אב"מ לפי ביצוע בפועל. המחקר כלל 31 חולים במחלות ראומטיות, בין הגילאים 24-74. כאן הוערך אב"מ על פי ביצוע משימות ברשת בפועל. כמעט כל הנבדקים סיפרו בתחילת המחקר שחיפשו בעבר חומר על מחלתם ברשת. בחלק הראשון של הניסוי, החולים התבקשו לחפש חומר על המחלה שלהם ברשת, תוך שהם מסבירים לחוקר בעל פה את האסטרטגיה שלהם, והמחשב מתעד את פעולותיהם (log). בחלק השני, התבקשו לבצע משימה באתר אינטראקטיבי של בית חולים. רבים הצליחו במשימה הראשונה, מעטים הצליחו בשנייה.

כמעט כולם חוו קשיים, מאחד או יותר מהסוגים הבאים:

(1) הפעלת המחשב או דפדפן האינטרנט;
(2) ניווט בתוך הרשת;
(3) שימוש באסטרטגיות חיפוש;
(4) הערכת הרלבנטיות והאמינות של המידע שמצאו;
(5) העלאת תכנים לרשת;
(6) הגנת פרטיותם וכיבוד הפרטיות של אחרים ברשת.

הקשיים השכיחים ביותר התבטאו בבחירת אסטרטגיות חיפוש (3), ובהערכת הרלבנטיות והאמינות של המידע (4).

במחקר בארה"ב נבדקה אב"מ של אוכלוסייה חלשה במיוחד: הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה. ההורים התבקשו לדווח על דפוסי השימוש שלהם באינטרנט, וכן להשיב טלפונית על שאלון eHEALS. שיעור ההיענות לסקר היה 58% בלבד. מתוך הנענים, 82% דיווחו כי הם משתמשים באינטרנט. הורים ממוצא אפרו-אמריקאי, שלא דיברו אנגלית, שהיו מבוגרים יותר וחסרי השכלה אקדמית השתמשו פחות באינטרנט לעומת הורים לבנים, צעירים ומשכילים. 74% מההורים שדיווחו כי הם משתמשים באינטרנט, אמרו שהם יודעים למצוא באינטרנט מידע לגבי בעיות הבריאות של ילדיהם. אולם רק כמחצית מההורים דיווחו כי הם יודעים להבחין בין מידע באיכות גבוהה למידע באיכות נמוכה.

בקצה השני של הסקאלה, נבדקו סטודנטים בקולג'ים אמריקאים. לרוב, הסטודנטים דיווחו כי הם מחוברים לאינטרנט ומרגישים בנוח להשתמש בו לצורך חיפוש מידע בריאותי; אולם בדיקת האב"מ שלהם בפועל חשפה כי המיומנויות שלהם בתחום זה לוקות בחסר. המחברים מציינים כי פער זה בעייתי במיוחד בקרב סטודנטים למקצועות הבריאות.

מסקנה: בניגוד לרושם, לפיו כל אדם משכיל יודע לחפש מידע בריאותי באינטרנט — גם אצל אנשים משכילים, שרגילים להשתמש באינטרנט, קיים קושי בשימוש באינטרנט למטרות בריאות. הקושי הוא להעריך את מידת האמינות של המקורות השונים שמצאו, ואת הרלבנטיות של המידע הספציפי למצבם.

טוב. בשביל זה אני כאן.

מקורות

Norman CD, Skinner HA. eHealth literacy: Essential skills for consumer health in a networked world. Journal of Medical Internet Research (JMIR) 2006: 8 (2): e9.

Norman CD, Skinner HA. eHEALS: The eHealth Literacy Scale. Journal of Medical Internet Research 2006B;8(4):e27

Chan CV, Kaufman DR. A Framework for Characterizing eHealth Literacy Demands and Barriers.  Journal of Medical Internet Research 2011;13(4):e94

Knapp C, Madden V, Wang H, Sloyer P, Shenkman E. Internet use and eHealth literacy of low-income parents whose children have special health care needs.  Journal of Medical Internet Research 2011;13(3):e75

Stellefson M, Hanik B, Chaney B, Chaney D, Tennant B, Chavarria EA. eHealth literacy among college students: a systematic review with implications for eHealth education. Journal of Medical Internet Research  2011 ;13(4):e102.

Van der Vaart R, Drossaert CH, de Heus M, Taal E, van de Laar MA. Measuring actual eHealth literacy among patients with rheumatic diseases. Journal of Medical Internet Research 2013; 15: e27.

 

9 תגובות בנושא “מרבה מידע, מרבה כאב ראש

  1. כ"כ הרבה דברים לא מובנים לי:

    מה פירוש "אפרו-אמריקאים שלא מדברים אנגלית"? מהגר מחוף השנהב שמדבר רק צרפתית איננו אפרו-אמריקאי. הפוליטיקלי קורקט קם על יוצרו, המונח "אפרו אמריקאי" נועד לתאר את צאצאי העבדים האפריקאיים, וממילא הם חיים בארה"ב דורות רבים. לא כל שחור עור הוא אפרו-אמריקאי.

    לגבי קשיי השימוש במחשב של החולים במחלות ראומטיות, טבען של מחלות ראומטיות שהן מקשות על מוטוריקה מסוג מסויים, כגון שימוש באצבעות. הייתכן שזה מקור הקושי? תפעול העכבר והמקלדת ללוקים במחלה ראומטית? זו תופעה ידועה.

    שלישית, לגבי ה-SEO. היות וכולם היום עוסקים ב-SEO, הרי שזה האפס החדש. גם אתרי קופ"ח והויקיפדיה עושים SEO כמיטב יכולתם. לפיכך אין ל-SEO כל משמעות אמיתית כשגוגל מסדר את התוצאות. זאת אף זאת – גם כשעושים SEO אופטימלי, המשקל של הפרמטרים שאפשר להשפיע עליהם באופן הזה הוא נמוך. עדיין רוב המשקל יהיה לאמינות של האתר. ובאמת כפי שציינת, ויקיפדיה וקופות החולים מופיעות בראש העמוד.

    רביעית, חיפוש של "כאב ראש" הוא כללי מדי. במובן זה, לחפש "כאב ראש" בגוגל דומה לחיפוש של "כאב ראש" באנציקלופדיה או בספרייה הציבורית. כמו ללכת למודיעין בתחנה מרכזית ולשאול "מתי יש אוטובוס". אוטובוס לאיפה? מאיפה? איזה כאב ראש? מי שמטפל בעצמו על סמך התוצאה הראשונה של "כאב ראש" בגוגל דומה למי שלוקח את האוטובוס הראשון שיוצא מתחנה מרכזית, לא חשוב לאיפה. זה לא עובד ככה ואנשים יודעים את זה.

    דבר אחרון – אנשים בני 74 פחות יודעים להשתמש באינטרנט ולו משום הסיבה שהאינטרנט פרץ לחייהם כשהם כבר היו בני 60. ומה זה המדגם חסר המשמעות הזה של 31 אנשים??? מי שעורך מחקר על 31 אנשים זה אדם שקודם סימן את הפגיעה ורק אח"כ צייר סביבה את המטרה בשביל להוכיח את הטענה שלו.

    • כל הכבוד, דובשן, יש לך גישה ביקורתית למידע באינטרנט – אב"מ מאוד גבוה.
      ובכל זאת יש קצת מקום לשיפור:
      א. לרוב, רק אתרים גדולים יכולים להרשות לעצמם לשלם על קידום. אז אתרים גדולים ומסחריים מקודמים יותר מאתרים קטנים ומקצועיים.
      ב. מידע בריאותי בויקיפדיה, ומידע בריאותי באתר קופת חולים — באמת נראה לך שזו אותה רמה של אמינות?

      • בנושא "כאב ראש", כן.
        אם מחפשים כאב ראש + עוד כמה פרמטרים תקבלי כבר דברים יותר מדוייקים שאותם אין בוויקיפדיה.
        SEO זה כבר דבר שמוטמע במערכות מוכנות, ככה שאם למישהו יש בלוג על כאבי ראש, כבר יש לו SEO בלי שהוא יודע את זה. SEO בימינו זה בעיקר כתיבה של האתר לפי התקן של כתיבת אתרים ומערכות בלוגים מוכנות כבר באות עם זה. וגם אם יש ארגון ששופך מליונים על SEO (לא שזה ממש יעזור להם), כנראה שהם בכ"ז אתר די רציני. הם לא ישקיעו ב-SEO כשהמידע שלהם לא ממש מועיל.

        ודבר אחרון – גוגל לא טפש. זה משחק חתול ועכבר מתמיד. גוגל רוצה להגיש למחפשים את המידע הרלבנטי ביותר. בלי זה אין להם זכות קיום, והם גם משפרים את האלגוריתם שלהם כל הזמן (וזו הסיבה שאין באמת "מומחי" SEO, כי אף אחד לא יודע איך גוגל מחשבים את הנוסחא להצבת אתרים) ומגישים תוצאות אחרות למי שחיפש "כאב ראש" אחרי שהוא חיפש "גידול במוח" לעומת מי שחיפש "כאב ראש" אחרי שחיפש "נגיחות בקיר". כל הSEO הזה זה פיקציה ברובו.

        האם יש לך דוגמא שחיפוש של משהו מביא תוצאה יותר רלבנטית בעמוד חמישי מאשר בעמוד ראשון?

        • נכון. מי שעושה את החיפוש יותר מדויק, יקבל תוצאות יותר מדויקות 🙂
          הבעיה היא שרוב האנשים לא עושים את זה.
          לך כאיש מחשבים זה אולי נראה ברור, אבל בקהל הרחב, רק בעלי אב"מ גבוה עושים את זה.

          לגבי SEO, בגלל שאתה יותר מקורב לתחום, קשה לי להתווכח איתך. אני רק יכולה להגיד לך שאני עצמי קידמתי את האתר הזה במעלה גוגל, רק באמצעות שילוב מילות מפתח.
          תכתוב בגוגל "חיפוש מידע על מחלות", ותמצא את האתר הזה במקום הראשון בדף הראשון– לא פחות ולא יותר.
          (כך בכל אופן מוצא מי שנמצא בישראל).
          זה בזכות ארגון מילות המפתח שעשיתי בעצמי. לקח לי אולי שעה.
          והאתר שלי הוא אתר ממש קטן.

          לאתרים גדולים יש עוד שיטות לקדם את עצמם.

          אני כבר הרבה פעמים מצאתי "פנינים" של מידע בעמוד 5.
          אלה אולי לא היו יותר רלבנטיים מעמוד 1, אבל גם לא פחות. גם בעמוד 7-8, אגב.

          והעיקר, לגבי כאב ראש: מה שגוגל לא יגיד לך זה שמידע מאתר קטן של נוירולוג הוא יותר אמין ממידע מאתר גדול של כירופרקטור.

        • בעניין האמינות יש כמובן הבדל בין אתרים של ארגונים עם כוונות רווח לאתרים בלי כוונות רווח, וכו'. בין אתרים מקצועיים לאתרים פופולאריים וכו'. בדירוג של גוגל זה לא תמיד משתקף.
          למשל בדוגמה הנ"ל: מה פתאום כתבה ב- YNET מדורגת גבוה יותר מערך באתר של בית חולם הדסה? למישהו יש ספק באיזה מביניהם המידע הרפואי מדויק יותר?

    • המשקל לא יהיה לאמינות של האתר אלא למספר הכניסות אליו, ללינקים אליו ולגודל שלו. זה לא בהכרח מראה על אמינות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.