מתוך מאמר שהתפרסם ב"רשת רפואה":
"לאור סמיכות האסונות במהלך הקיץ האחרון, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים יזמה ועדה רפואית – בשיתוף עם פרופ' צבי זמישלני, ד"ר דניאל חמיאל וד"ר אמיר מנדל – שממפה מאפיינים אישיותיים ונסיבתיים המגדילים את הסיכון לתמותת תינוקות מפגיעות חום לאחר שהות ברכב סגור, וממליצה לאכוף הוראות למיגור התופעה (ההדגשות שלי, ע.מ.).
במהלך קיץ 2013 התרחשו בישראל, בסמיכות זה לזה, מספר אירועים טראגיים שהסתיימו במותם של פעוטות ושל ילדים עקב מכת חום לאחר שהות ממושכת ברכב סגור. ברוב המקרים הפעוטות נשכחו ברכב על ידי הוריהם בתום הסעה שכללה מספר תחנות. יושב ראש הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ד"ר יעקב שיינין, יזם הקמת ועדה, שתבדוק האם ניתן למצוא מאפיינים, שמגדילים את הסיכון לאירוע השארת תינוק ברכב, מהסוג שמוביל לעיתים לפגיעות חום קטלניות. הכוונה הייתה להעריך אם יש מאפיינים אישיותיים, שניתן לזהות במבוגרים המועדים יותר לאירוע כזה, או מאפיינים נסיבתיים שמגדילים את הסיכון להתרחשותו. חברי הוועדה שהתנדבו לסייע לרשות: פרופ' צבי זמישלני, פסיכיאטר, מנהל המרכז לבריאות הנפש "גהה", ד"ר דניאל חמיאל, פסיכולוג קליני בכיר ומדריך מהמרכז לבריאות הנפש ברמת חן, וד"ר אמיר מנדל, פסיכיאטר, פסיכותרפיסט ויועץ למנהלים וארגונים. לביצוע ההערכה שהתבקשה, השתמשה הוועדה בנתונים שניתן היה לאסוף על אירועים כאלה בארץ ובעולם, בעיקר בארצות הברית, משם מגיע התיעוד המפורט ביותר. להלן ארבע המסקנות העיקריות שעולות מהוועדה, כמו כן, המועצה מנחה את הנהלת הרשות לפעול להפצתם האפקטיבית לכל תושבי ישראל:
א. יש לאסור ולאכוף השארת ילדים במכונית ללא מבוגר גם לא לתקופה קצרה.
ב. יש לנעול את המכונית ולוודא שאין אדם או בעל חיים במכונית עם עזיבת המכונית.
ג. על הרשות לצאת עם קמפיין בטיחות לקראת הקיץ וההמלצה היא שבקמפיין יודגש שיש לוודא ככל שניתן על ידי בן הזוג השני שהתינוק הגיע ליעד.
ד. יש לעודד בקרה בתוך המשפחה: כאשר הורה מסיע, ובמיוחד אם ההסעה עבורו היא חריגה מהשגרה, וכאשר יש הורה נוסף, מומלץ שההורה האחר יטלפן לברר האם הילדים הגיעו בשלום ליעדיהם. ייתכן שאפשר לחנך לבקרה מעין זו, ושזה כיוון אפשרי לקמפיין ממוקד".
[…]
"מאפיינים של המבוגרים המעורבים:
ככל שעולה מן התיעוד הקיים, לא ניתן להבחין במאפיינים ייחודיים בקבוצת המבוגרים שהיו מעורבים במקרי המוות של ילדים עקב שכחה ברכב. מדובר במטפלים מסוגים שונים, כולל שמרטפים, עובדי מעון, עובדי הסעות, סבים וסבתות – אך ברוב המקרים מדובר בהורים, ובניגוד לדעה האינטואיטיבית, לפחות בארצות הברית, נמצאו יותר אמהות מעורבות מאשר אבות. בכ- 9% מהמקרים היו אלה שני ההורים יחד. כמו כן, לא תוארו מאפיינים חריגים של הורים אלה – לא בהתנהלות הכללית שלהם, ולא בקשר שלהם עם הילדים. ההנחה היא כי בדרך כלל מעורבים במקרים כאלה הורים נורמטיביים, שעובדים במקצועות מגוונים […] האסון נגרם עקב תקלה והסחת דעת, ואת כל שידוע על אוכלוסיית הסיכון ניתן לסכם במשפט "זה יכול לקרות לכל אחד". כן, גם לכל אחת, מסתבר.
לקריאת המאמר המלא ב"רשת רפואה" לחצו כאן.
אז הנה, עזרתי בהפצת המסקנות לעוד כמה מתושבי ישראל — כמו שביקשה הוועדה.
עפרה מהודר
מוסמכת במדעי הרפואה
מחשבה אחת על “מי שוכח תינוק באוטו? לא מי שחשבתם, כנראה…”