מה זה נס רפואי
מאת עפרה מהודר, MSc
מוסמכת במדעי הרפואה
כמה ימים חשבתי מה לכתוב לכבוד חנוכה. החלטתי לוותר על הכתבה המסורתית בנושא שמן. את זה כבר קראתם השבוע בכל האתרים. במקום זה, חשבתי על נושא קצת יותר מסתורי: הנס. או ספציפית, הנס הרפואי. זה נראה לי נושא קצת יותר מאתגר, כי אני כרגיל מחוייבת לחומר מדעי בלבד. ונסים ומדע, כידוע, לא מסתדרים טוב ביחד (אם תרצו — כמו שמן ומים). מדעי הרפואה פותחו הרי כדי לרפא אנשים בלי לחכות לנסים. לכן תהיתי אילו מאמרים מדעיים יהיו, אם בכלל, בנושא נסים (miracles). נכנסתי בחשש לאתר הספרייה הרפואית הלאומית של ארה"ב לבדוק את העניין. כצפוי, לא היו שם הרבה מחקרים שהכותרת שלהם הייתה "miracles". ובכל זאת, היו כמה. והנה אני אביא כאן דוגמית.
במאמרים שעלו בחיפוש, חיפשתי קודם כל את הבסיס. ההגדרה – מה זה נס?
מצאתי הגדרה כזאת בכתב עת די נידח — Southern Medical Journal. שם נאמר כי, "על פי ההיסטוריה והפילוסופיה של המדע, נס מוגדר כך:
(1) אירוע אמיתי יחיד, אשר את הופעתו ניתן להוכיח, לפחות בעיקרון, באופן אמפירי;
(2) אירוע שהוא חריג באופן קיצוני, או חסר תקדים, על פי הידע המדעי האמפירי שנצבר עד לאותה נקודה בזמן;
(3) האירוע מעורר תדהמה רבה;
(4) [מעשה הנס] הוא משהו שניתן על ידי אלוהים באופן חופשי, ולא צריך לעשות דבר מסוים כדי לזכות בו;
(5) אנשים מבינים אותו, מעבר לעובדות הפשוטות, כסימן מאלוהים שמעביר מסר רוחני;
(6) האירוע צריך להיות מאושר כ-נס על ידי אותה קהילת מאמינים אליה כוון המסר".
בהמשך אותו גיליון של כתב העת הנידח התפרסם מאמר נועז יותר. כותרתו "מצפים לנס. על נסים, אמונה בנסים ואפליה". למה אפליה? הנה ההסבר: "כי השימוש במוסדות רפואיים ציבוריים, לצורך אשפוז של חולים שמחכים לנס מהווה אפליה כנגד אתאיסטים, חסרי דת, ואנשים שמחזיקים באמונות אשר כופרות בנסים". אה! אם אתם חילוניים, ולא מאמינים בנסים, אתם עלולים להיות מופלים לרעה בבית החולים — כי המיטות נתפסות ליותר זמן על ידי אנשים שמחכים שיקרה להם נס . תודו שגם עם כל הדיונים האקטואליים בנושא יחסי חילונים-דתיים — על זה עוד לא חשבתם.
באותה שנה , 2007, התפרסם עוד מאמר בנושא נסים ברפואה, הפעם בכתב עת להיסטוריה של הרפואה. כותרתו של המאמר: "הרופא היה מופתע , או: איך מאבחנים נס". החוקרים החרוצים סקרו שש מאות נסים שתועדו בארכיונים של הוותיקן, ועברו קנוניזציה (הוכּרו כקדושים). הם מצאו , ש- 95% מהאירועים שקיבלו מעמד רשמי של נס בין המאה ה- 17 למאה ה- 20, היו אירועים רפואיים. הם מציינים שבכל המקרים נדרשה עדות של רופא על מנת לאשר את הפרוגנוזה הגרועה שהייתה צפויה קודם לחולה, ואת התדהמה לאור הריפוי המפתיע. אם כך, מסתבר, שאפילו בוותיקן, במאה ה- 17, כאשר הנס היה מיוחס להתערבות של אלוהים – את האישור של הנס היה צריך לתת – רופא.
מקורות
Sulmasy DP. What is a miracle? South Med J. 2007 Dec;100(12):1223-8.
Savulescu J, Clarke S. Waiting for a miracle… miracles, miraclism, and discrimination. South Med J. 2007 Dec;100(12):1259-62.
Duffin J. The doctor was surprised: or, how to diagnose a miracle. Bulletin of the History of Medicine 2007; 81: 699-729.
חדש באתר – דף קישורים לאתרי בריאות מומלצים
בדף קישורים לכמה אתרי בריאות גדולים. מודגשים האתרים עליהם אני ממליצה יותר. לפי מה בחרתי? שילוב של שני משתנים: 1. אמינות ומקצועיות של המידע, 2. האם המידע מוגש בצורה ברורה לקהל הרחב. אשמח לשמוע דעותיכם.
ים המלח — אחד משבעת פלאי תבל?
מאת עפרה מהודר, MSc
מוסמכת במדעי הרפואה
היום, 11/11/11, הוא היום האחרון לבחירת שבעת פלאי הטבע העולמיים.
לשלב הגמר הגיעו 28 אתרי טבע עולמיים, מגרנד קניון שבארה"ב ועד הר וזוב באיטליה.
אחד המועמדים לבחירה הוא ים המלח שלנו.
לכבוד האירוע, אני מפרסמת כאן סקירה בנושא התועלת הבריאותית של ים המלח. אולי תופתעו לדעת, שהתועלת היא לא רק למחלות עור, אלא גם למחלות פנימיות. אגב, כל הקישורים ברשומה הזאת מובילים לאותו אתר. הפעם האתרים הם לא רק באינטרנט…
האם ויטמינים גורמים לתמותה? תרגיל בקריאה ביקורתית.
מאת עפרה מהודר, MSc
מוסמכת במדעי הרפואה
אפידמיולוגיה ורפואה מונעת
בעקבות הצעה של קורא וידיד, החלטתי לבדוק מה הסיפור שעומד מאחורי הכותרת הבאה, שהתפרסמה ב- YNET:
"מחקר ענק: ויטמינים מגבירים הסיכון למוות בנשים.
במהלך המחקר, שנמשך 19 שנים וכלל למעלה מ-38 אלף נשים, נמצא כי תוספי תזונה ומולטי-ויטמינים הגבירו את הסיכון למוות בשיעור של עד 15%".
האם נעשה כאן מחקר שהראה שהוויטמינים, אותם החומרים שתמיד סיפרו לנו שעושים אותנו חזקים ובריאים, דווקא מקצרים את חיינו?
עוד מחקר גדול בדק הקשר בין שימוש בטלפון סלולארי וגידולי מוח.
מאת עפרה מהודר MSc
מוסמכת במדעי הרפואה
אפידמיולוגיה ורפואה מונעת
היום התפרסם מחקר חדש, אשר כלל מעקב אחרי מעל 350 אלף איש, בני 30 ומעלה, בדנמרק. מטרת המחקר הייתה לבדוק שכיחות הופעתם של גידולי מוח בקרב אנשים שהשתמשו בטלפון סלולארי. המחקר התפרסם בכתב העת הרפואי המוביל BMJ. בתקופת המעקב, כ- 17 שנה, הופיעו באוכלוסייה מעל 10,000 מקרים של גידולי מוח.
במחקר לא נמצא קשר בין שכיחות הגידולים או מיקומם לבין השימוש בטלפון סלולארי. החוקרים חילקו את הנבדקים לקבוצות שונות, לפי השימוש בטלפון סלולארי. אצל אנשים שהחזיקו בטלפון כזה מאז 1995 (16 שנים) שכיחות הגידולים לא הייתה גדולה מזו שאצל האנשים שהחזיקו בטלפון פחות זמן. גם כשנקודת הייחוס הייתה 10 שנים של סלולארי, לא היה הבדל בשכיחות הגידולים (גליומה, מנינגיומה). לא נמצא קשר גם בין תדירות השימוש במכשיר לבין הסיכון לסבול מגידול. זה המחקר הגדול ביותר שנערך עד כה בנושא הזה.
אבל, רגע, בעצם כבר אמרתי לכם את זה.
ולמי שתוהה למה אני משתמשת בניסוח הפתלתל "במחקר לא נמצא קשר בין X ל- Y" במקום להגיד פשוט "המחקר הוכיח שאין קשר בין X ל- Y": זה כי אי אפשר להוכיח שאין. אפשר רק להוכיח שיש. אם לא מצליחים להוכיח שיש קשר בין X ל- Y, אז אומרים "לא נמצא קשר בין X ל – Y". זאת בדיוק הלוגיקה שעומדת מאחורי הביטוי "לכו תוכיחו שאין לכם אחות".
BMJ 2011; 343:d6387
לקריאה נוספת: