תזונה – המלצות קריאה חודש ינואר

מאת עפרה מהודר MSc
מוסמכת במדעי הרפואה

בחודש האחרון התפרסמו במקרה באתרים הפופולאריים מספר כתבות מעניינות בענייני תזונה. אני כמובן מביאה פה רק את המאמרים שיש להם ביסוס מדעי.

לקוראים הקבועים שלי, מה דעתכם — רוצים שאפתח פינה קבועה של המלצות קריאה?

"הארץ": לא תאמינו בגלל איזה שטויות אנחנו זוללים יותר

"ניסינו לספור קלוריות, לוותר על הפחמימות או פשוט לצום — ובכל זאת רובנו לא מצליחים לרזות. פרופ' בריאן וונסינק הקדיש את הקריירה שלו לחקר האכילה הלא מכוונת וחזר עם הסבר לתעלומה: נדמה לנו שאנחנו מחליטים מה וכמה לאכול, אבל למעשה הסביבה, ההקשר או גודל הצלחת הם שמחליטים עבורנו. כך תפסיקו לעשות דיאטה ותתחילו להפוך את העולם שלכם לרזה יותר." מאת נעמי דרום

להמשיך לקרוא

ריקודי עמבה (וחילבה)

החילבה- מידע פופולארי, מידע מדעי וקצת בידור
מאת עפרה מהודר, MSc
מוסמכת במדעי הרפואה

מתוך ויקיפדיה:

"גרגרנית יוונית (שם מדעי Trigonella foenum-graecum ) או גרגרנית החילבה ובשמה העממי 'חילבה', הינה מין צמח חד-שנתי מתת-משפחת הפרפרניים. […]. הגרגרנית היוונית נפוצה בעיקר במערב אסיה, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון. […]ניתן להכין מזרעי הצמח הטחונים תבלין המשמש בעיקר במטבח המזרחי, ומהווה חלק מתערובת הצמחים שמהם מכינים את תבלין הקארי ההודי. יחד עם מנגו משמש צמח החילבה להכנת רוטב העמבה ומעניק לו את ריחו וטעמו האופיינים".

Amba2

"ריקודי עמבה" – להקת טיפקס

מתוך "תימני-נט":

"החילבה יש בה הרבה סגולות רפואיות, ומי ששותה מי המשרה שלה בכל יום בבוקר השכם לפני האוכל, זה טוב לו לבריאות ועוזר להוריד את הסוכר מהדם, מכיוון שהיא מכילה חומר הפועל כהורמון אינסולין ומונעת סכרת.  החילבה עוזרת למי שסובל מהקצרת, אסטמה, אם ישתה ממנה כמו ששותים קפה וימתיק עם דבש, או סוכר. זה עוזר למערכת הנשימה ויכול לשתות 3 כוסות ליום, כלומר, ישים בכל כוס כפית אחת חילבה טחונה, וישפוך על זה מים רתוחים, וימתיק לפי רצונו וישתה לרוות צמאונו. ואם יתמיד בזה יתרפא בעזהי"ת. מי שסובל מטחורים ישתה בכל יום 3 כוסות חילבה כנ"ל ויתרפא. מי שיש לו קשקשים בשערו ירחץ במי מישרה של חילבה את שיער הראש, וזה יסיר הקשקשים בקלות ברחיצה של שיער כמה פעמים, ואחר הרחיצה ימשח השערות בשמן זית. יש נוהגים להשרות את החילבה מהערב עד הבוקר ושותים המים, וזה תרופה להורדת הסוכר מהדם." מתוך "ספר רפואות תימן" (ההדגשות שלי).

ואיפה המידע המדעי?

מתוך הספרייה הרפואית הלאומית של ארה"ב:

להמשיך לקרוא

סינית במספרה

מעשה במונוסודיום
מאת עפרה מהודר, Msc
מוסמכת במדעי הרפואה
אפידמיולוגיה ורפואה מונעת

לא, זו לא אני בתמונה. מתוך FreeDigiTalPhotos.net

מעשה שהיה, כך היה: יום אחד הלכתי להסתפר. "לעשות צבע". חיכיתי הרבה זמן בתור, אז עד שהגיע התור שלי, הייתי רעבה. לכן סיכמתי עם הספּר, שישים לי את הצבע על הראש, ואז אמחל קצת על כללי הנימוס ואצא, עם הצבע על הראש, למסעדה הסמוכה, לקנות לי מנה מהירה של אוכל סיני. הספּר שם לי את הצבע על הראש, ויצאתי למסעדה הסינית. קניתי אטריות מוקפצות עם ירקות, וחזרתי למספרה. ישבתי עם הצבע על הראש, המגבת על הכתפיים, ואכלתי אטריות מוקפצות בכייף. אחרי כמה דקות, התחלתי להרגיש מוזר. צווארי התכסה פריחה ורדרדה, התכסיתי זיעה קרה, והרגשתי פתאום נורא חלשה. הרגשתי כאילו לבי מפרפר בקרבי. דפיקות לב קטנטנות ומהירות. אמרתי לספּר: "משה, מה שמת לי בצבע??"
להמשיך לקרוא

"בטטת כורסה" — לא מה שחשבתם.

או: האם צפייה בטלוויזיה באמת גורמת להשמנה בילדים?
סקירה מדעית מאת עפרה מהודר, Msc
בוגרת פסיכולוגיה
ומוסמכת במדעי הרפואה

"טלוויזיה היא טכנולוגיה לשידור וקליטה של תמונות וצלילים, המבוססת על משדר טלוויזיה המשדר אותות רדיו (RF) הנושאים מידע חזותי וקולי, ועל מקלט טלוויזיה הקולט את האותות, מפענחם ומציגם בפני הצופה" (מתוך ויקיפדיה). בתור אמא לילד, שגם מנסה לפתח קריירה, ואפילו רוצה לנוח מידי פעם, אני מתלבטת. הטלוויזיה היא פתרון מפתה מאוד לבעיית חוסר הזמן. מניסיון אני יודעת, שכשאני נותנת לבן שלי לצפות בשידוריה, אני יכולה לקבל כמה דקות של שקט. ומצד שני, כולם כל הזמן אומרים לי "אבל תיזהרי. טלוויזיה זה מזיק לילד!". ואני לא מבינה: למה? טלוויזיה זה בסך הכול מכשיר חשמלי. מה היא כבר יכולה לעשות לילד שלי?? החלטתי לחפש תשובה רפואית מדעית. כמו שאני עושה תמיד כשאני מחפשת מידע בנושאי רפואה, נכנסתי למקור המוסמך ביותר: אתר הספרייה הרפואית הלאומית של ארה"ב, שם מתפרסמים מחקרים מכתבי עת רפואיים בכל העולם.

ממצאים ראשונים

המחקר הראשון שעלה בחיפוש אחר המלים television and children היה משנת 2001. זה היה מחקר שבו נעשה מעקב אחרי 570 ילדים. עקבו אחריהם מגיל הגן עד גיל ההתבגרות, במטרה לראות את "התוצאות ארוכות הטווח של צפייה בטלוויזיה". החוקרים ציינו כי הם התלבטו בין שתי גישות תיאורטיות: גישה לפיה מה שקובע את ההשפעה של צפייה בטלוויזיה על הבריאות הוא "הטלוויזיה כמדיום" – כמות הזמן שמבלים לידה, וגישה שנייה לפיה מה שקובע הוא התוכן— איכות התוכניות בהן צופים בטלוויזיה. נמצא שם שילדים שבגיל הגן צפו בתוכניות חינוכיות בטלוויזיה השיגו בהמשך ציונים גבוהים יותר, קראו יותר ספרים, היו הישגיים יותר, יצירתיים יותר ותוקפניים פחות מאלו שצפו פחות. מה?? זה ממש לא מה שאמרו לי! מסקנת החוקרים: הטלוויזיה היא לא מדיום אחיד, והתכנים הנצפים חשובים יותר מכמות זמן הצפייה.

אז רגע, למה בכל זאת זה נחשב רע כל כך שילדים צופים בטלוויזיה? מאחר שאני כותבת כאן בנושאי בריאות, ולא בנושאי חינוך, החלטתי להתמקד באחד החששות הנפוצים המיוחסים לטלוויזיה: החשש שצפייה בטלוויזיה תגרום לבן שלי להשמין. להפוך ל"בטטת כורסה".

תסתכלו רגע על הילד הזה (בתמונה מתוך אתר המרכז לבקרת מחלות של ארצות הברית). למה הילד שמן? האם זה באמת בגלל שהוא צופה בטלוויזיה? או אולי כי הוא אוכל חטיף מטוגן ולא זז? האם הוא יהיה יותר רזה אם יקרא ספר? להמשיך לקרוא

עקרונות הבריאות על פי הרמב"ם

מאת עפרה מהודר, MSc
מוסמכת באפידמיולוגיה ורפואה מונעת

לכבוד יום הכיפורים החלטתי להביא לאתר שלי, שלרוב עוסק במחקרים מדעיים, קצת היסטוריה יהודית.  אחת הדמויות המרתקות בהיסטוריה של הרפואה היהודית, ואולי הבולטת בהן ביותר, היא הרמב"ם. הרמב"ם, רבי משה בן מימון, נולד בספרד בסביבות שנת 1135. הוא היה "מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג " (מתוך ויקיפדיה).  אותי הוא כמובן מעניין בעיקר בתור רופא, שאמר לפני אלף שנה כמעט את כל מה שאנחנו יודעים היום. בפרק ד של "הלכות דעות" הוא כתב על כל הדברים החשובים: תזונה, פעילות גופנית, אלכוהול, היגיינה ואפילו סקס.  בהלכות נוספות הוא כתב דברים מאירי עיניים בתחומים שהיום אנו קוראים להם פסיכולוגיה, פילוסופיה ועוד. אני מצטטת כאן את ההלכה כמו שהיא. המושגים בני זמננו, והתוספות שלי — בירוק.

הרמב"ם, רבי משה בן מימון (תמונה:ויקיפדיה)

הלכות דעות פרק ד

רפואה מונעת א  הואיל והוויית הגוף בריא ושלם, מדרכי ה' הוא, שהרי אי אפשר שיבין או יידע, והוא חולה–צריך אדם להרחיק עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברים (המבריאים) המחלימים; ואלו הן:

ב  לעולם לא יאכל אדם, אלא כשהוא רעב; ולא ישתה, אלא כשהוא צמא. כמה פשוט.  ואל ישהה נקביו (יתאפק מלעשות צרכיו), ואפילו רגע אחד, אלא כל זמן שצריך להשתין או להסך את רגליו, יעמוד מיד.

ג  [ב] לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו, אלא יפחות כמו רביע משֹובעתו (לא לאכול עד שאתם מתפוצצים!) .  ולא ישתה מים בתוך המזון, אלא מעט ומזוג ביין; וכשיתחיל המזון להתאכל במעיו, שותה מה שהוא צריך לשתות.  ולא ירבה לשתות מים, אפילו כשיתאכל המזון.  ולא יאכל עד שיבדוק עצמו יפה יפה, שמא יהיה צריך לנקביו.(ללכת לשירותים לפני הארוחה).

להמשיך לקרוא