"אז מה את עושה, בתכלס?"

כפי שבוודאי שמתם לב, בחודשים האחרונים אני כותבת כאן פחות. האם זה אומר שהפסקתי לעסוק בנושאי בריאות והתנהגות? להיפך! פשוט עסקתי בהם יותר במסגרת עבודה ולימודים מסודרים. אז נשאר לי פחות זמן לכתוב כאן. מה למשל עשיתי בחודשים האלה:

  • השתתפתי בכמה כנסים, ונתתי הרצאות בנושאי אוריינות בריאות.
  • כעת אני מבצעת פרויקט עבור אחת מקופות החולים: טיפול ומניעה של סוכרת באמצעות… מסרונים! כן, קופות החולים התקדמו. כבר לא מנסים לתת את כל הטיפול רק בסניפי הקופה. ומבינים שהטכנולוגיה המודרנית (מאינטרנט ועד מסרונים) מאפשרת לתמוך בטיפול גם כשהחולה בביתו. החולים יקבלו מסרונים עם טיפים בהתאמה אישית, תוך התייעצות עם הרופא והדיאטנית שלהם.
  • כן נתתי שירותי מידע שונים למטופלים. פנה אליי למשל נכה צה"ל ששקל לתבוע את משרד הביטחון, ורצה לבדוק האם ייתכן קשר סיבתי בין מחלה שלקה בה לבין תרופה שקיבל שם. הגיעה אליי גם אישה שסבלה מכל מיני סימפטומים לא מוסברים, שטופלו הן קונבנציונלית והן אלטרנטיבית, וניסתה להבין מה בעצם עובר עליה. אני מקווה שעשיתי לה קצת סדר בראש…

להמשיך לקרוא

"בטטת כורסה" — לא מה שחשבתם.

או: האם צפייה בטלוויזיה באמת גורמת להשמנה בילדים?
סקירה מדעית מאת עפרה מהודר, Msc
בוגרת פסיכולוגיה
ומוסמכת במדעי הרפואה

"טלוויזיה היא טכנולוגיה לשידור וקליטה של תמונות וצלילים, המבוססת על משדר טלוויזיה המשדר אותות רדיו (RF) הנושאים מידע חזותי וקולי, ועל מקלט טלוויזיה הקולט את האותות, מפענחם ומציגם בפני הצופה" (מתוך ויקיפדיה). בתור אמא לילד, שגם מנסה לפתח קריירה, ואפילו רוצה לנוח מידי פעם, אני מתלבטת. הטלוויזיה היא פתרון מפתה מאוד לבעיית חוסר הזמן. מניסיון אני יודעת, שכשאני נותנת לבן שלי לצפות בשידוריה, אני יכולה לקבל כמה דקות של שקט. ומצד שני, כולם כל הזמן אומרים לי "אבל תיזהרי. טלוויזיה זה מזיק לילד!". ואני לא מבינה: למה? טלוויזיה זה בסך הכול מכשיר חשמלי. מה היא כבר יכולה לעשות לילד שלי?? החלטתי לחפש תשובה רפואית מדעית. כמו שאני עושה תמיד כשאני מחפשת מידע בנושאי רפואה, נכנסתי למקור המוסמך ביותר: אתר הספרייה הרפואית הלאומית של ארה"ב, שם מתפרסמים מחקרים מכתבי עת רפואיים בכל העולם.

ממצאים ראשונים

המחקר הראשון שעלה בחיפוש אחר המלים television and children היה משנת 2001. זה היה מחקר שבו נעשה מעקב אחרי 570 ילדים. עקבו אחריהם מגיל הגן עד גיל ההתבגרות, במטרה לראות את "התוצאות ארוכות הטווח של צפייה בטלוויזיה". החוקרים ציינו כי הם התלבטו בין שתי גישות תיאורטיות: גישה לפיה מה שקובע את ההשפעה של צפייה בטלוויזיה על הבריאות הוא "הטלוויזיה כמדיום" – כמות הזמן שמבלים לידה, וגישה שנייה לפיה מה שקובע הוא התוכן— איכות התוכניות בהן צופים בטלוויזיה. נמצא שם שילדים שבגיל הגן צפו בתוכניות חינוכיות בטלוויזיה השיגו בהמשך ציונים גבוהים יותר, קראו יותר ספרים, היו הישגיים יותר, יצירתיים יותר ותוקפניים פחות מאלו שצפו פחות. מה?? זה ממש לא מה שאמרו לי! מסקנת החוקרים: הטלוויזיה היא לא מדיום אחיד, והתכנים הנצפים חשובים יותר מכמות זמן הצפייה.

אז רגע, למה בכל זאת זה נחשב רע כל כך שילדים צופים בטלוויזיה? מאחר שאני כותבת כאן בנושאי בריאות, ולא בנושאי חינוך, החלטתי להתמקד באחד החששות הנפוצים המיוחסים לטלוויזיה: החשש שצפייה בטלוויזיה תגרום לבן שלי להשמין. להפוך ל"בטטת כורסה".

תסתכלו רגע על הילד הזה (בתמונה מתוך אתר המרכז לבקרת מחלות של ארצות הברית). למה הילד שמן? האם זה באמת בגלל שהוא צופה בטלוויזיה? או אולי כי הוא אוכל חטיף מטוגן ולא זז? האם הוא יהיה יותר רזה אם יקרא ספר? להמשיך לקרוא