צום — מסורת ומדע

מאת עפרה מהודר, MSc

מוסמכת במדעי הרפואה

צומות מקובלים בדתות ואמונות שונים מזה אלפי שנים. ביהדות נהוג, כידוע, צום מוחלט של 25 שעות, ללא אוכל וללא שתייה, ביום כיפור. אצל המוסלמים נהוג צום הרמדאן, כאשר במשך חודש בשנה צמים מהזריחה עד השקיעה, אבל בערב אוכלים בשפע. מבחינה רפואית זה מוגדר "צום לסירוגין" (intermittent fasting) . ברפואה העממית מציעים לעתים "צום מיצים" ו"צומות" דומים. זה, למעשה, כלל לא מוגדר מבחינה רפואית כצום אלא כמשטר תזונתי. ברפואה נהוגים צומות אחרים: צום של מספר שעות לפני בדיקה רפואית, צום לפני ניתוח, והימנעות מאכילה בזמן לידה – שגם היא למעשה צום.
חוקרי הרפואה בודקים את השפעותיהם הן של צומות דתיים והן של צומות רפואיים. הנה כמה מהממצאים המעניינים:

• בכתב עת לתזונה פורסם מחקר שנערך במרוקו על מוסלמים שצמו ברמדאן (כן, גם במרוקו עוסקים במחקר!). החוקרים מצאו ששיטת הצום-לסירוגין הזאת לא הובילה לשינויים משמעותיים בחילוף החומרים של הפחמימות, החלבונים והשומנים. לעומת זאת, היא השפיעה על שינויים החלים בגוף במחזוריות יומית: הצמים היו ערניים פחות בשעות היום, ישנו פחות טוב בלילה, והתפקוד הפסיכו-מוטורי שלהם נפגע. לדעת החוקרים, ממצאים אלו מסבירים מדוע בזמן הרמדאן יש יותר תאונות דרכים. במחקר אחר דווח על האתגר שמהווה הרמדאן לספורטאים. להמשיך לקרוא