המלצות קריאה – חודש מרץ

בניגוד לחודש פברואר, חודש מרץ (או מרס?) היה חודש ארוך יחסית. ובכל זאת לא נתקלתי בו בהרבה דיווחים איכותיים על נושאי בריאות חשובים. המעט שכּן ראיתי:

1. נישואים בתזזית
מאת ד"ר שלומי ענתבי
התפרסם ב"הארץ" 26.03.2015

כותרת המשנה: "אחת מתופעות הלוואי של הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים היא סיכון גבוה לגירושים של הוריהם". מתוך הכתבה: " שבע שנות טיפול במאות ילדים עם הפרעות קשב וריכוז בדרגת חומרה בינונית או גבוהה הניבו ממצא מעניין: הורים לילדים אלה נמצאים בסיכון גבוה לגירושים. 49% מזוגות ההורים לילדים שבהם טיפלתי הגיעו אל הרבנות בתקופה זו, בעוד שבאוכלוסייה הכללית מתגרשים 26% מהזוגות."

אחד ההסברים האפשריים שמציג ד"ר ענתבי לקשר הזה: "הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה גנטית משפחתית. כלומר, לפחות אחד מההורים לילדים עם הפרעה קשב וריכוז לוקה גם הוא בהפרעת קשב. זוהי עמדת פתיחה גרועה לנישואים תקינים, מכיוון שבזוגיות ובחיי המשפחה באים לידי ביטוי מאפייניה של הפרעת הקשב: אימפולסיביות, חוסר סבלנות, חוסר הקשבה לבן/בת הזוג, חוסר שליטה ברגשות ועוד. אלה גורמים ליחסים לא יציבים בין בני הזוג, ללחץ, למתח ולקשיי הורות."

הסבר זה מתקשר לדיון שהיה לנו פה פעם על "מהפכת האבחונים". מוזמנים לרענן את זכרונכם!

 

2. למי שעדיין יש לו ספקות: מחקר ענק גילה: הומיאופתיה פשוט לא יעילה

מאת ד"ר עידן גורן
התפרסם ב"וואלה! בריאות" 12 מרץ

מתוך הכתבה: " המועצה הלאומית לבריאות והמחקר רפואי (NHMRC) של ממשלת אוסטרליה פרסמה השבוע בפעם הראשונה ביקורת יסודית שסקרה מאות מחקרים על הומיאופתיה, ועל סמך הממצאים הכוללים פרסמה הצהרה ודו"ח מפורט לידיעת הציבור הכללי והממסד הרפואי. […]החוקרים קבעו לאור סקירת המחקרים כי לא נמצאו בעיות בריאות שלגביהן קיימות ראיות מהימנות ליעילות הטיפול של הומאופתיה. "

חג שמח!

מידע בריאותי לפסח

ההרצאה שלי — באתר האקדמיה הלאומית למדעים

זוכרים שפעם פעם, מזמן מזמן, בנובמבר של השנה שעברה, סיפרתי כאן שהוזמנתי להרצות על האתר הזה בכנס של האקדמיה הלאומית למדעים? אז הנה, סוף סוף עלה תיעוד ההרצאה ההיא לערוץ ה"יוטיוב" של האקדמיה הלאומית למדעים. נחת.

מרצה בכנס

מרצה בכנס

לצפייה בהרצאה (החלה מדקה 9:30) לחצו כאן .

נושא ההרצאה, להזכירכם: התמודדות עם מידע בריאותי על אוטוסטרדת המידע.
ההרצאה בת 12 דקות.

למי שמעדיף לראות רק את המצגת ועדיין לא הספיק — מייד לאחר הכנס פרסמתי אותה כאן.

אשמח לקבל תגובות.

 

ארבעה בנים חיפשו מידע על מחלות באינטרנט.

ברכה לפסח עם רציונל מדעי
מאת עפרה מהודר, MSc
מוסמכת במדעי הרפואה

כולנו מחפשים מידי פעם מידע על המחלות שלנו, באינטרנט. אוריינות בריאות מקוונת (eHealth Literacy) מוגדרת: "היכולת לחפש, למצוא ולהבין מידע בנושאי בריאות ממקורות אלקטרוניים, להעריך את איכותו של המידע וליישם אותו על מנת להתייחס לבעיית בריאות נתונה או לפתור אותה."

וזאת הברכה ששלחתי לחבריי לכבוד פסח. מה דעתכם? הבנתם את הקשר?
מידע בריאותי לפסח

בשבועות הקרובים אני הולכת לפרסם כאן סקירה חדשה ומעודכנת של מחקרים בנושא אוריינות בריאות מקוונת (הפעם בלי פרסומת). בינתיים, ממליצה למצוא את מקומכם ולרענן את זכרונכם. יש גם שאלון למילוי עצמי:

אוריינות בריאות מקוונת — מה זה, למה זה, למי יש, ולמי אין?

חג שמח,
עפרה

חדש באתר – דף קישורים לאתרי בריאות מומלצים

 

בדף קישורים לכמה אתרי בריאות גדולים. מודגשים האתרים עליהם אני ממליצה יותר. לפי מה בחרתי? שילוב של שני משתנים: 1. אמינות ומקצועיות של המידע, 2. האם המידע מוגש בצורה ברורה לקהל הרחב. אשמח לשמוע דעותיכם.

לדף הקישורים החדש

 

אוריינות בריאות מקוונת

אוריינות בריאות מקוונת (eHealth Literacy) :
מה זה, למה זה, למי יש ולמי אין?

מחפשים מידע רפואי באינטרנט

מחפשים מידע רפואי באינטרנט (תמונה: FreeDigitalPhotos.net)

 מאת: עפרה מהודר, MSc
בוגרת פסיכולוגיה

ומוסמכת במדעי הרפואה

אתה מכור לשוקולד. אשתך אומרת לך "אבל זה נורא משמין!". רגע, אבל אתה קראת בעיתון ששוקולד זה דווקא בריא. מה תעשו?
או: את מתכננת הריון, ומתלבטת אילו בדיקות גנטיות לעשות. איך תחליטי?
או: אתמול עשית בדיקת דם, ולפי הסימון בדף התוצאות של הבדיקה, אתה רואה שכמות ה"לויקוציטים" שלך גבוהה מהנורמה. אתה לא מרגיש טוב, אבל אין לך מושג מה זה ה"לויקוציטים" האלה, וקיבלת תור לרופא רק לעוד ארבעה ימים. מה תעשה?

הרבה מאיתנו ירוצו, במצבים כאלה, לאינטרנט. אוריינות בריאות מקוונת כוללת את היכולת לחפש, למצוא,להבין ולהעריך מידע מהאינטרנט, וליישם את המידע שהושג לצורך התמודדות עם בעיה מתחום הבריאות ומציאת פתרון עבורה.   להמשיך לקרוא