איזה עצבים! על הבעות פנים, ניבים לשוניים ואוטונומיה

מאת עפרה מהודר, MSc
בוגרת פסיכולוגיה
ומוסמכת במדעי הרפואה

הבעות פנים

הבעות פנים

הרבה פעמים, כשאנחנו מרגישים שינוי כלשהו בבריאות, או בתחושת הגוף שלנו, אנחנו מנסים להבין "האם זה פיזי או נפשי"?

  • אני לא ישן טוב בלילה – האם זה פיזי  או נפשי?
  • הידיים שלי רועדות – האם זו בעיה נפשית או פיזית?
  • "לא עומד לי" – האם זה פיזי או נפשי?

כשאנחנו לא מצליחים להבין את עצמנו לבד, אנחנו פונים לרופאים, ועוברים המון בדיקות, כאשר המטרה שלהן אחת: לברר האם אנחנו סובלים מבעיה רפואית "פיזית"? אם לא – אז מניחים שהבעיה היא נפשית.
להמשיך לקרוא

עוד מחקר גדול בדק הקשר בין שימוש בטלפון סלולארי וגידולי מוח.

מאת עפרה מהודר MSc

מוסמכת במדעי הרפואה

אפידמיולוגיה ורפואה מונעת

היום התפרסם מחקר חדש, אשר כלל מעקב אחרי מעל 350 אלף איש, בני 30 ומעלה, בדנמרק. מטרת המחקר הייתה לבדוק שכיחות הופעתם של גידולי מוח בקרב אנשים שהשתמשו בטלפון סלולארי. המחקר התפרסם  בכתב העת הרפואי המוביל BMJ.  בתקופת המעקב, כ- 17 שנה,  הופיעו באוכלוסייה מעל 10,000 מקרים של גידולי מוח.

במחקר לא נמצא קשר בין שכיחות הגידולים או מיקומם לבין השימוש בטלפון סלולארי. החוקרים חילקו את הנבדקים לקבוצות שונות, לפי השימוש בטלפון סלולארי. אצל אנשים שהחזיקו בטלפון כזה מאז 1995 (16 שנים) שכיחות הגידולים לא הייתה גדולה מזו שאצל האנשים שהחזיקו בטלפון פחות זמן. גם כשנקודת הייחוס הייתה 10 שנים של סלולארי, לא היה הבדל בשכיחות הגידולים (גליומה, מנינגיומה). לא נמצא קשר גם בין תדירות השימוש במכשיר לבין הסיכון לסבול מגידול. זה המחקר הגדול ביותר שנערך עד כה בנושא הזה.

 

אבל, רגע, בעצם כבר אמרתי לכם את זה.

 

ולמי שתוהה למה אני משתמשת בניסוח הפתלתל "במחקר לא נמצא קשר בין X ל- Y" במקום להגיד פשוט "המחקר הוכיח שאין קשר בין X ל- Y": זה כי אי אפשר להוכיח שאין. אפשר רק להוכיח שיש. אם לא מצליחים להוכיח שיש קשר בין X ל- Y, אז אומרים "לא נמצא קשר בין X ל – Y". זאת בדיוק הלוגיקה שעומדת מאחורי הביטוי "לכו תוכיחו שאין לכם אחות".

 

BMJ 2011; 343:d6387

לקריאה נוספת:

קרינה סלולארית וסרטן — מדע או דמיון?

קרינה סלולארית וסרטן — מדע או דמיון?

מאת עפרה מהודר, MSc
מוסמכת במדעי הרפואה
אפידמיולוגיה ורפואה מונעת

תקשורת סלולארית (תמונה: FreeDigitalPhotos.net)

באוניברסיטת תל אביב התקיים יום עיון תחת הכותרת המסקרנת "קרינה סלולארית וסרטן  — מדע או דמיון?". יום העיון נערך על ידי המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן באוניברסיטה. זהו מרכז בין תחומי המאגד מחקר בסיסי ומחקר קליני, בו מועסקים מיטב החוקרים מהפקולטה לרפואה ומהפקולטה למדעי החיים של אוניברסיטת תל אביב. יום העיון אורגן על ידי פרופ' יוסי ריבק, פרופ' איתן פרידמן ופרופ' נדיר ארבר.  כמי שמורגלת בכנסים אקדמיים משמימים,  נדהמתי למצוא שהכנס נערך באולם ענק, מלא אנשים מפה לפה. אנשים ישבו על המדרגות ובמעברים. אני ישבתי על השטיח. להמשיך לקרוא

על בעלי חיים ובעלי חיות

מאת עפרה מהודר MSc,
מוסמכת במדעי הרפואה

רוב האנשים המטפחים חיות מחמד, עושים זאת להנאתם. אולם ממחקרים רפואיים מסתבר שלטיפוח בעלי חיים יש גם השפעות מרחיקות לכת על הבריאות.
  • ילדים: עשרים ושניים ילדים בגילאי 7-8 נתבקשו למנות את כל האנשים והחיות החשובים בחייהם, ולציין אל מי מהם יפנו במקרה של צרה. חיות המחמד קיבלו דירוג גבוה מבחינת יכולתן לספק נחמה, לעודד את הביטחון העצמי של הילד ולשמש לו כשותפי סוד.

חיות מחמד (תמונה: FreeDigitalPhotos.net)

חיות מחמד -- לבריאות הנפש

להמשיך לקרוא

על ההשפעות הבריאותיות של מוזיקה

מאת עפרה מהודר MSc,

מוסמכת במדעי הרפואה

אם עד היום אהבתם לשמוע מוזיקה כי זה נעים, תשמחו לשמוע כי יש סיבות רפואיות מבוססות להמשיך לעשות זאת. מסתבר כי מוזיקה מועילה למערכת הלב וכלי הדם. מחקר שפורסם ב- Journal of Behavioral Medicine השווה תגובות של אנשים לאחר התקף לב שהושמעה להם מוזיקה רגועה בסביבה שקטה, לאנשים שרק שהו בסביבה שקטה בלי מוזיקה ולכאלה שקיבלו טיפול רגיל. אצל האנשים ששמעו מוזיקה ירד קצב הלב, וקצב הנשימה וכמות החמצן שהגיע ללב היו גבוהים באופן משמעותי. מוזיקה מרגיעה אף הפחיתה כאב וחרדה בשלב המנוחה שלאחר ניתוח לב פתוח.

לעתים קרובות משתמשים בתרפיה במוזיקה לטיפול במחלות נפש קשות כגון סכיזופרניה. על מנת להעריך את יעילות השיטה, סוכמו תוצאות של מספר מחקרים בנושא. מסקנת החוקרים הייתה שהוספת תרפיה במוזיקה לטיפול הסטנדרטי (תרופתי או פסיכולוגי) עוזרת לשיפור מצבם הכללי של חולי סכיזופרניה. אם הם מקבלים מספיק פגישות כאלה, גם מצבם הנפשי והתפקודי משתפר.

בחולים סופניים נמצא כי מוזיקה מקלה על הבעת רגשות ותקשורת, מעודדת העלאת הרהורים וסקירת חיים וכך עוזרת להביא את החולים למצב שבו "הייאוש יותר נוח" (American Journal of Hospice and Palliative Care).

איך זה קורה? מחקרים שונים ניסו לפענח כיצד צלילים שנכנסים דרך האוזן גורמים לשינויים כאלה  בכל הגוף. כמו הרבה תופעות מסתוריות, התשובה טמונה כנראה במוח. נראה שיש קשר בין מיומנות המוח בעיבוד שפה לבין זו של עיבוד מוחי של מוזיקה. יתר על כן, מוזיקה כנראה מפעילה אזורים עמוקים במוח הקשורים לרגש, שאליהם קשה להגיע באמצעות מלים בלבד.