על שימוש בכמוסות שום לטיפול ביתר לחץ דם

מאת עפרה מהודר, MSc
מוסמכת במדעי הרפואה

כמוסות שום

כמוסות שום (צילום אילוסטרציה: Freedigitalphotos)

ברשומה הקודמת הבטחתי לכתוב כאן על שימוש בשום להורדת לחץ דם. ובכן, הנה אני מקיימת את ההבטחה. יתר לחץ דם מכונה, כידוע, "הרוצח השקט" משום שהוא כשלעצמו חסר סימפטומים, אבל מהווה גורם סיכון למחלות עם סימפטומים קשים, כמו התקפי לב ושבץ מוחי. אחד מכל 3-4 מבוגרים בעולם המערבי סובלים מיתר לחץ דם (להלן יל"ד). זו הסיבה שאנשים רבים משתמשים בתרופות להורדת לחץ דם – חלקן בעלות תופעות לוואי רבות. ברפואת הצמחים העממית טוענים כבר שנים ששום מוריד לחץ דם. הבעיה היא שלשם כך נדרש לאכול כמויות גדולות של שום, ויש עם זה בעיה של ריח… כיום כבר יש בשוק מגוון תמציות עם החומר הפעיל של השום (אליצין), שהן הרבה יותר מרוכזות מהירק, וגם נטולות ריח. יש תמציות נוזליות, ויש תמציות בכמוסות. כמו כן, פותחו כמוסות של שום בתוספת חומרים נוספים שמיועדים להעצים את השפעתו בתחומים מסוימים, כמו תוסף שום עם אומגה 3, או שום עם פטרוזיליה. השימוש בכמוסות שום מאפשר גם לשלוט יותר טוב במינונים של החומר הפעיל. משום כך (איזה משחק מלים גאוני!), בשנים האחרונות בודקים את השפעתן של תמציות שום על לחץ הדם גם במחקרים מבוקרים — עם קבוצת פלצבו וכל מה שנדרש במחקר רפואי מודרני. להמשיך לקרוא

בקשר לרשומה בנושא DHMO (מה- 1 באפריל)

מאת עפרה מהודר, MSc
מוסמכת במדעי הרפואה

שמתי לב שהרשומה עוררה עניין רב – עד לזמן כתיבת שורות אלה, 36 שיתופים בפייסבוק.
לעומת זאת, מהאנשים שמקבלים את העדכונים מהבלוג שלי במייל, לא קיבלתי שום תגובה.
מעניין.
אני מקווה שגם לכם היה ברור שמדובר על מתיחה של ה- 1 באפריל.
או שלפחות קראתם את המקור בויקיפדיה שקישרתי אליו.
מי שקרא שם, יכול לראות שזו מתיחה שפורסמה על ידי הסטודנטים אריך לכנר, לארס נורפצ'ן ומאת'יו קאופמן, כבר ב-1989.

החומר השקוף הזה, ששאיפה מקרית שלו עלולה לגרום למוות, ושחשיפה למצב המוצק שלו (קרח) עלול לגרום נזק לרקמות, נקרא בדרך כלל:
מים!

ארוזיה על ידי DHMO

ארוזיה על ידי DHMO

כן, זה שוב היה שיעור בקריאה ביקורתית. שמטרתו לגרום לכם לשים לב לפרטים, ולקרוא מאמרים עד הסוף לפני שאתם קופצים למסקנות. אין לכם סבלנות לזה? אז תשלחו את המאמר אליי…

לא כל חומר ששמו הכימי מתבטא בארבע אותיות באנגלית הוא חומר מסוכן שיש להוציאו משימוש.
מי שהפרטים לגבי DHMO עדיין לא ברורים לו — מוזמן לקרוא את הפירוט בהמשך:

להמשיך לקרוא

ההרצאה שלי — באתר האקדמיה הלאומית למדעים

זוכרים שפעם פעם, מזמן מזמן, בנובמבר של השנה שעברה, סיפרתי כאן שהוזמנתי להרצות על האתר הזה בכנס של האקדמיה הלאומית למדעים? אז הנה, סוף סוף עלה תיעוד ההרצאה ההיא לערוץ ה"יוטיוב" של האקדמיה הלאומית למדעים. נחת.

מרצה בכנס

מרצה בכנס

לצפייה בהרצאה (החלה מדקה 9:30) לחצו כאן .

נושא ההרצאה, להזכירכם: התמודדות עם מידע בריאותי על אוטוסטרדת המידע.
ההרצאה בת 12 דקות.

למי שמעדיף לראות רק את המצגת ועדיין לא הספיק — מייד לאחר הכנס פרסמתי אותה כאן.

אשמח לקבל תגובות.

 

שפעת – למה להתחסן נגד מחלה שנמשכת שבוע?

מאת עפרה מהודר, MSc
מוסמכת במדעי הרפואה

שפעת

שפעת.
(תמונה: Freedigitalphotos.net)

מספר פעמים כבר נשאלתי: למה ממליצים לאנשים להתחסן נגד שפעת? זו אמנם מחלה לא נעימה, אבל בסך הכול היא נמשכת מספר ימים, ועוברת מעצמה.

להמשיך לקרוא

התמודדות עם מידע בריאותי על אוטוסטרדת המידע: אוריינות בריאות מקוונת (מצגת)

עדכון מהכינוס החמישי לתקשורת המדע,
אוניברסיטת תל אביב, 3-4 נובמבר 2013

מאת עפרה מהודר, MSc
מוסמכת במדעי הרפואה

ובכן, הכינוס בנושא תקשורת המדע חלף עבר לו. היה מאוד מעניין ומרגש. נהניתי לפגוש אנשים, שגם הם עוסקים בהנגשה של מידע מדעי לציבור.
אני הופעתי שם בתור נציגת האתר www.medi-kal.com (כאילו שיש עוד מישהו שכותב באתר הזה חוץ ממני….).

גם בכנס לא שכחתי את מי שבשבילם אנחנו עושים את העבודה הזאת – הקוראים שלנו. על כן אני מביאה לכם כאן את המצגת שלי מהכנס. אמנם בשביל הקוראים שלי, הנושאים של אוריינות בריאות ואוריינות בריאות מקוונת אינם ממש חדשים. אבל, כדי שלא תחשבו שהפסדתם משהו…

כל הזכויות שמורות לעפרה מהודר

להמשיך לקרוא