רימון מוסיף המון.

מאת עפרה מהודר, MSc
מוסמכת במדעי הרפואה
אפידמיולוגיה ורפואה מונעת
www.medi-kal.com

עץ רימון

עץ רימון. תמונה: ויקיפדיה

הרימון משמש כצמח מרפא מזה אלפי שנים. בשנים האחרונות בודקים את תכונותיו הבריאותיות גם באורח מדעי. כמו לכל עץ, גם לעץ הרימון (Punica granatum) חלקים שונים: שורשים, קליפת העץ, קליפת הפרי, ומיץ הפרי (הרימון). לכל חלק שימושים שונים. החלק העיקרי שנבדק במחקרים רפואיים הוא הפרי, או ליתר דיוק תמצית של המיץ שלו. במחקרים מדעיים נמצא שלתמצית פרי הרימון יש תכונות נוגדות דלקת, נוגדות חימצון ואפילו יתרון במניעת גידולים סרטניים. הודות לכך, מכוּנה לעתים הרימון "פרי הכוח של הטבע".

להמשיך לקרוא

החלטות בריאותיות לכבוד השנה החדשה – מה הן שוות באמת?

 מאת: עפרה מהודר, MSc
בוגרת פסיכולוגיה
ומוסמכת במדעי הרפואה

התנהגות בריאותית מוגדרת "כל פעולה שאדם עושה כדי להגיע למצב של בריאות, לשמור עליו או לחזור אליו לאחר שאבד".

חמש ההתנהגויות הבריאותיות הנדונות לעתים קרובות ביותר הן:

– תזונה,
– פעילות גופנית,
– הפסקת עישון,
– הגבלת שתייה (אלכוהול)
– ובקרת מתחים ולחצים (stress management).

בראש שנה, אנשים נוטים לקבל החלטות לגבי שינויים מכריעים שברצונם לעשות במשך השנה (New Year's Resolution). בין השינויים שאנשים מחליטים לעשות כלולים, הרבה פעמים, שינויים בהתנהגות הבריאותית. בערב ראש השנה, עם חשבון הנפש, יש איזו הרגשה של פתיחת דף חדש, ואז אנשים עשויים לצאת בהכרזות כמו: "השנה אני בדיאטה", או "השנה אין יותר סיגריות!". אחרים עשויים להחליט "השנה אני נשאר רגוע, לא אצעק יותר על הילדים". עד כמה זה באמת יעיל? האם השינויים האלה מחזיקים מעמד לאורך זמן?

 

שלבי השינוי של התנהגות בריאותית

לפי אחד המודלים המקובלים בקידום בריאות (מאת פרוצ'סקה ודיקלמנטה), אנשים עושים שינויים בהתנהגויות בריאוּתיות כמו תזונה, פעילות גופנית או הפסקת עישון, במספר שלבים:

שלב 1: קדם-הרהור /הכחשה. האדם עדיין לא שוקל לשנות את התנהגותו. הדבר היחיד שמטריד אותו הוא ההערות מבחוץ. השלב הזה יכול להימשך שנים רבות. אנשים מעשנים למשל סופגים במשך שנים הערות מכל מאן דבעי – מבן הזוג, ועד הזר היושב בשולחן לידם בבית הקפה. "תפסיק לעשן! אתה רוצה סרטן??" "די כבר עם הסיגריות האלה! אתה רוצה להרוג את עצמך??" האם ההערות האלה גורמות למעשן להיגמל? לא. אז אם את מנג'סת לבעלך שיפסיק לעשן כי זה לא טוב לבריאות שלו, קחי בחשבון שיש מצב שיבטיח לך בשולחן החג "השנה אני מפסיק לעשן" – ויכניס לפה סיגריה עוד לפני החג השני. להמשיך לקרוא

עוגת יום הולדת או תוגת יום הולדת?

מאת עפרה מהודר, MSc
בוגרת פסיכולוגיה
ומוסמכת במדעי הרפואה

תמונה מתוך FreeDigitalPhotos.net

איך אתם מרגישים כשמתקרב יום ההולדת שלכם? שמחים מהרגיל? עצובים יותר? או אותו דבר? האם ההרגשה משתנה אצלכם עם הגיל?

לא, לא התבלבלתי. כן, זה כן קשור לבריאות. מסתבר שהעניין הזה, של מצב הרוח ביום ההולדת, מטריד כבר שנים חוקרי רפואה ברחבי העולם. בעיקר הוא מטריד פסיכיאטרים. מה מטריד אותם? ובכן, בעיקר הם חוששים שהפציינטים שלהם יתאבדו. להמשיך לקרוא

הדבש — היבטים רפואיים (עדכון)

מאת עפרה מהודר MSc

מוסמכת במדעי הרפואה

אפידמיולוגיה ורפואה מונעת

דבש הוא נוזל צמיג ומתוק המיוצר על ידי דבורים וחרקים אחרים מצוף של פרחים. הדבורים משתמשות בדבש כמקור מזון. במצבי מחסור, הדבש משמש כמקור המזון היחיד שלהן.

בבני אדם דבש משמש להמתקת מזון מזה אלפי שנים. ככל שעובר הזמן, מסתבר שיש לו גם שימושים רפואיים.

אחד השימושים הפופולאריים של דבש, כבר שנים רבות, הוא: לטיפול ביתי בשיעול. ובכן, עכשיו זה מדעי: בדיוק החודש, ספטמבר 2011, פורסמה בכתב העת הרפואי Lung ("ריאות")  סקירה בנושא: "אפשרויות הטיפול בשיעול הנובע מזיהומים בדרכי הנשימה העליונות, בילדים". דבש דבורים מוצע שם כאלטרנטיבה בטוחה יותר לתרופות מכייחות* ומדכאות-שיעול, בעיקר עבור ילדים.

דבש (תמונה: FreeDigitalPhotos.net)

מחקרים קודמים העלו שסוגים מסויימים של דבש מכילים נוגדי-חימצון, אשר נלחמים ברדיקלים חופשיים, וכך עשויים לסייע בהאטת תהליכי הזדקנות וחולי. במחקרים אחרים נמצא שצריכת דבש כמזון עוזרת להפחית רמת שומני דם, הומוציסטאין ו- CRP (סמן של דלקת) באנשים בריאים ובאלו הסובלים מיתר שומני דם, ומכאן שצריכת דבש עשויה לסייע בהפחתת הסיכון למחלות של כלי הדם.

אחד השימושים הרפואיים של הדבש, שנחקר רבות בשנים האחרונות, הוא שימוש חיצוני לחבישת פצעים וכוויות ולטיפול בכיבים. גאזה מרוחה בדבש מספקת לעור סביבה לחה, עוזרת למנוע זיהומים, מסלקת ריחות ומפחיתה דלקות ובצקות. ברפואה העממית משתמשים לעתים גם בקליפות של תפוחי אדמה מבושלים לאותה מטרה. במחקר שבדק יעילות של חבישת קליפות תפו"א מול חבישת דבש כטיפול בכוויות, נמצא כי הדבש יעיל כפליים מהקליפות במניעת זיהומים ובזירוז ההחלמה של הכוויה. בחולי סרטן, מריחת דבש מהווה טיפול פשוט ויעיל בדלקת של רירית הפה והגרון, שהיא תופעת לוואי של טיפולי הקרנה.
העוקץ שבדבש: דבש טבעי מכיל לעתים חיידק שנקרא קלוסטרידיום בוטולינום. חיידק זה עלול לגרום למחלות הבוטוליזם בילדים. לכן לא מומלץ שימוש בדבש בתינוקות מתחת לגיל שנה.

להמשיך לקרוא

צום — מסורת ומדע

מאת עפרה מהודר, MSc

מוסמכת במדעי הרפואה

צומות מקובלים בדתות ואמונות שונים מזה אלפי שנים. ביהדות נהוג, כידוע, צום מוחלט של 25 שעות, ללא אוכל וללא שתייה, ביום כיפור. אצל המוסלמים נהוג צום הרמדאן, כאשר במשך חודש בשנה צמים מהזריחה עד השקיעה, אבל בערב אוכלים בשפע. מבחינה רפואית זה מוגדר "צום לסירוגין" (intermittent fasting) . ברפואה העממית מציעים לעתים "צום מיצים" ו"צומות" דומים. זה, למעשה, כלל לא מוגדר מבחינה רפואית כצום אלא כמשטר תזונתי. ברפואה נהוגים צומות אחרים: צום של מספר שעות לפני בדיקה רפואית, צום לפני ניתוח, והימנעות מאכילה בזמן לידה – שגם היא למעשה צום.
חוקרי הרפואה בודקים את השפעותיהם הן של צומות דתיים והן של צומות רפואיים. הנה כמה מהממצאים המעניינים:

• בכתב עת לתזונה פורסם מחקר שנערך במרוקו על מוסלמים שצמו ברמדאן (כן, גם במרוקו עוסקים במחקר!). החוקרים מצאו ששיטת הצום-לסירוגין הזאת לא הובילה לשינויים משמעותיים בחילוף החומרים של הפחמימות, החלבונים והשומנים. לעומת זאת, היא השפיעה על שינויים החלים בגוף במחזוריות יומית: הצמים היו ערניים פחות בשעות היום, ישנו פחות טוב בלילה, והתפקוד הפסיכו-מוטורי שלהם נפגע. לדעת החוקרים, ממצאים אלו מסבירים מדוע בזמן הרמדאן יש יותר תאונות דרכים. במחקר אחר דווח על האתגר שמהווה הרמדאן לספורטאים. להמשיך לקרוא