חוות דעת על חווית שירות מעפרה מהודר, חוקרת ומידענית רפואית

"שמי דב XXXX, ואני מטופל במספר תחומים רפואיים.

הפסיכולוגיה מגדירה את המושג 'אינפורמציה' כך: כל דבר שמוריד את רמת חוסר הבטחון.

רבים מאתנו מתנסים במעקב או טיפול אצל רופאים.
אנו חשים זאת בעצמנו, ומדע הרפואה תומך בכך במימצאים עקביים, כי יותר מידע תורם ליותר ודאות ובטחון עצמי, ואלה תורמים ליותר שלווה ושקט-נפשי, התורמים לסיכויי ריפוי והחלמה גדולים הרבה יותר.
כל מידע רפואי הקשור אלינו, מפחית מן הדאגות, תורם לאיכות חיינו ולתיפקודנו הטוב בכל תחומי החיים.
מקצוע המידענות, ובמיוחד המידענות הרפואית, והיעוץ הנובע ממנה, הוא יחסית חדש בישראל, אך ילך ויתפוס מקום גדל והולך בזמן הקרוב ובין מקצועות העתיד.
לא תמיד לרופא יש סבלנות וזמן לענות לנו על כל השאלות, לא תמיד נעים לנו להתעכב לאחר הביקור, לא תמיד זכרנו לשאול את השאלה שהציקה לנו, וגם המיומנים ביותר בקריאה באינטרנט, אם לא למדו רפואה, לא יבינו עד הסוף את כל הכתוב באתר רפואי הכתוב בשפה מקצועית וברמת מורכבות ותיחכום של מחקר רפואי בינלאומי.

עפרה מהודר, שניסיונה רב בסקירת חומר מחקר רפואי מתחומים רבים וברמות שונות, והמחזיקה בתארים אקדמיים במדע-הרפואה, נרתמה למלא את החלל ולהיות חלוצה בתחום המידע הרפואי והיעוץ במדינת ישראל,
והידע היקר שהיה עד כה נחלת הרופאים והחוקרים האקדמיים בלבד,
מונגש כעת בגובה העיניים לכל אדם המבקש להכיר טוב יותר מה המשמעות של ההגדרות בלטינית שקיבל על התסמינים שלו, על התרופות, על הדיאגנוזות, וכל מה שבתחום.

זכיתי מעפרה לאוזן קשבת, לסבלנות, לגישה ידידותית וחמה, ולמענה סבלני וקשוב לכל שאלותי.

יש לכם כתובת.
רפואה שלמה לכולם"

איך לנהל טוב יותר את הבריאות? ראיון בהשתתפותי ב"מנטה"

נערך לאחרונה: 30 מאי 2018

החודש (אוקטובר) התפרסמה במגזין "מנטה" כתבה גדולה (6 עמודים) בנושא: "איך לנהל טוב יותר את הבריאות (והחולי) שלנו?". במסגרת זו התראיינתי בחברה מכובדת של מספר מומחים, כפי שניתן לראות בתמונה. כותרת הכתבה כפי שהופיעה במגזין מנטה המודפס היא "עבודת דוקטורט", והכוונה היא שאתם כמטופלים אלה שצריכים לעשות "דוקטורט" בנושא הבעיה הרפואית ממנה אתם סובלים. זה כמובן לא בא במקום התארים של המטפלים שלכם, אלא בנוסף להם.
מי שמעוניין לראות מה מכל תוכן הכתבה הוא תרומה שלי,  מוזמן למצוא זאת בקובץ הבא: כתבה מנטה עפרה מהודר. יפה ריאיינה אותי בכתב.

המומחים

להמשיך לקרוא

האם זו רפואה משלימה או אלטרנטיבית? ומהי רפואה אינטגרטיבית?

מאת עפרה מהודר, MSc
בוגרת פסיכולוגיה
ומוסמכת במדעי הרפואה

צמחי מרפא (תמונה מתוך FreeDigitalPhotos.net)

אנשים רבים מחליפים בין המושגים "רפואה משלימה" ו"רפואה אלטרנטיבית". האם זה באמת אותו הדבר? להמשיך לקרוא

רפואת חירום: מתי לפנות למוקד רפואת חירום של קופת החולים ומתי לפנות לחדר מיון?

טיפ של צרכנות בריאותית

מאת:
עפרה מהודר,MSc
מוסמכת במדעי הרפואה

לצערנו, קורה לעתים שאדם נזקק לעזרה רפואית בשעות בהן סניפי קופות החולים סגורים, למשל בלילה, בשבתות או בחגים. למשל: ילד שמקבל בלילה חום של 40 מעלות, אדם נופל ברחוב וחש כאב חד ברגל, או אישה בהריון שחשה ברע.

מתי כדאי לפנות למוקד של קופת החולים, ומתי לחדר מיון בבית חולים? בחדרי המיון של בתי החולים עובדים רופאים של בית החולים. חלקם עובדים באופן קבוע בחדר המיון, אבל רבים מהם הם רופאים רגילים של בית החולים המוזעקים אל חדר המיון באמצע עבודתם העמוסה במחלקה (לדוגמא אורטופדית או נשים). כתוצאה מכך חדרי המיון עמוסים מאוד, ולעתים הפונים מחכים זמן רב לרופא שיגיע אליהם הרופא מהמחלקה המתאימה. בעבר זה היה גורם גם הוצאות רבות לקופת החולים, שהייתה צריכה אחר כך להחזיק למטופל את הכסף ששילם לבית החולים. על מנת לפתור בעיות אלו, הוקמו מוקדי רפואת החירום של קופות החולים. המטרה של קופות החולים היא שברוב המקרים המטופל יפנה למוקד. אם מטופל פנה ללא הצדקה לחדר מיון, ישלם על פי תעריפון משרד הבריאות, תשלום שעומד על כ- 650 שקלים!

מתי יש, על פי החוק, הצדקה לפנייה לחדר מיון, ויינתן למטופל פטור מהתשלום?
על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, רק במקרים הבאים הפנייה לחדר המיון נחשבת מוצדקת, והמטופל יהיה פטור מהתשלום. שימו לב שהרשימה היא ארוכה, אבל רוב המקרים הנפוצים שבעקבותיהם אנשים נוהגים לרוץ למיון (למשל ילד עם חום או התקף אסתמה), נעדרים ממנה.
1. כל שבר חדש.
2. פריקה חריפה של כתף או מרפק.
3. פציעה הדורשת איחוי ע"י תפירה או אמצעי איחוי חלופי.
4. שאיפת גוף זר לדרכי הנשימה.
5. חדירת גוף זר לעין.
6. טיפול במחלות סרטן.
7. טיפול במחלת המופיליה.
8. טיפול במחלת ציסטיק פיברוזיס (C.F).
9. אישה שנתקפה בצירי לידה.
10. מי שפונה לבי"ח ע"י אמבולנס מד"א, מהרחוב או ממקום ציבורי אחר עקב אירוע פתאומי.
11. תינוקות עד גיל חודשיים הפונים עקב הופעה פתאומית של חום גבוה מעל 38.5 מעלות צלסיוס.
12. חולי דיאליזה.
13. מבוטח שהוא נפגע אלימות במשפחה או נפגע תקיפה מינית במקרים בהם התברר בדיעבד כי הפנייה הייתה מוצדקת מבחינה רפואית.

פטור מתשלום בחדרי מיון ניתן גם כאשר הפונה הוא:

• מבוטח שפנה לחדר מיון עם מכתב רפואי ו/או עם טופס 17, ולא אושפז.
• מבוטח שאושפז גם אם לא היה בידו מכתב רפואי ו/או טופס 17.
• נפגע עבודה, שבידו אישור ממעבידו (טופס בל/50), על פגיעה בעבודה.
• נפגע תאונת דרכים, שימציא אישור מן המשטרה על התאונה.
• תלמיד, שנפגע בבית הספר, או בטיול של בית הספר ("תאונת בית הספר"), ובידו אישור מבית הספר.

כמו כן, בקביעת התשלום יש משמעות לשעת הפנייה לחדר המיון: אם הפנייה נעשתה אחר השעה 1:00 בלילה ועד 6:00 בבוקר (שעה שמוקדי קופות החולים סגורים) השתתפות המטופל מופחתת, והיא עומדת על כ- 150 ₪.

לצורך השוואה, תשלום ההשתתפות העצמית במוקד של קופת חולים מכבי הוא כ- 90 שקלים בלבד.

חריג מכלל זה הוא חדר מיון ילדים במרכז הרפואי תל אביב ("איכילוב") שהחל משעה מסויימת מוגדר גם כמוקד רפואת חירום לילדים ,של קופת חולים מאוחדת (מאוחדת בלבד!).

* הסכומים לא מדויקים, והם משתנים מעת לעת (בדרך כלל הם רק עולים…). אבל הפערים במחירים ובשירותים בין חדרי המיון לבין מוקדי רפואת החירום, נשמרים.

רגע, מה זו בכלל בריאות?

מאת עפרה מהודר, MSc
מוסמכת במדעי הרפואה
אפידמיולוגיה ורפואה מונעת

כבר חודשים אני מתארת כאן את ההשפעות של כל מיני התנהגויות (כמו האזנה למוזיקה או גידול חיות מחמד)  על הבריאות ומסבירה כל מיני מושגים איזוטריים כמו "צרכנות בריאותית" או "אוריינות בריאותית". אבל רק דבר אחד שכחתי להגדיר: מה זו בריאות?

ובכן, לפי ההגדרה של ארגון הבריאות העולמי (WHO):

" בריאות היא מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מושלמת ולא רק היעדר מחלה".

 

למה בריאות כוללת גם רווחה נפשית? כי לפי התפיסה הזאת, גם אדם שסובל למשל מדיכאון או חרדה אינו נחשב בריא.

ולמה רווחה חברתית? כדי שאפשר יהיה להתייחס אפילו לאדם מובטל, או לאישה מוכה, כאדם לא בריא. גם אם אינם עדיין חולים.

 

"רווחה גופנית, נפשית וחברתית מושלמת"?  נשמעת הגדרה נורא "הוליסטית", ניו-אייג'ית ומתקדמת, לא?

זוהי ההגדרה של המושג "בריאות" שנקבעה על ידי ארגון הבריאות העולמי, בעדה הצביעו 61 מדינות. ההגדרה הזאת נקבעה – לא תאמינו – כבר בשנת 1946!

ואותה מלמדים עד היום באוניברסיטאות.

 

זוכרים שפעם קופות החולים נקראו "קופת חולים כללית", "קופת חולים מכבי" וכו'? חלקכם מן הסתם עדיין קוראים להן כך. אבל כיום השמות הרשמיים של קופות החולים הם "שירותי בריאות כללית" ו"מכבי שירותי בריאות". "קופת חולים מאוחדת" הפכה פשוט ל"מאוחדת". גם קופת חולים לאומית הורידה את המילה "חולים" מהלוגו שלה, ונשארה "לאומית".

מדוע שינו הארגונים הגדולים הללו את שמותיהם ? כי בשלב כלשהו שמו לב "קופות החולים" שהן לא מטפלות רק באנשים חולים! שירותים של רפואה מונעת כמו חיסונים, למשל, ניתנים לאנשים בריאים. גם מעקב הריון, בדרך כלל. ויש עוד שורה שלמה של שירותים של טיפולים שאינם מיועדים דווקא לאנשים שסובלים ממחלה כלשהי: טיפול פסיכולוגי עוסק ב"רווחה הנפשית", טיפול סוציאלי ב"רווחה החברתית". גם מקצועות כמו תזונה קלינית (דיאטניות), ריפוי בעיסוק וכמובן כל תחומי הרפואה המשלימה מטפלים במצבים שפעם כלל לא היו מוגדרים כמחלות. הפרעות קשב וריכוז למשל – היום מטפלים בהן כמו במחלה. פעם פשוט היו אומרים שאלה ילדים חולמניים או עצלנים. ומה לגבי "רכיבה טיפולית על סוסים"? האם זה ראוי להיכנס תחת גג של "טיפול בחולים", או של "שירותי בריאות"?

 

הסוג הזה של ארגונים שבארץ נקראים קופות חולים, נקראים בארה"ב– HMOs – Health Maintenance Organizations". כלומר: "ארגונים לתחזוקת הבריאות". וזה שם שדווקא יותר מתאים, לדעתי, לעיסוקים של "קופות החולים" בארץ.