איך לנהל טוב יותר את הבריאות? ראיון בהשתתפותי ב"מנטה"

החודש (אוקטובר) התפרסמה במגזין "מנטה" כתבה גדולה (6 עמודים) בנושא: "איך לנהל טוב יותר את הבריאות (והחולי) שלנו?". במסגרת זו התראיינתי בחברה מכובדת של מספר מומחים, כפי שניתן לראות בתמונה. כותרת הכתבה היא "עבודת דוקטורט", והכוונה היא שאתם כמטופלים אלה שצריכים לעשות "דוקטורט" בנושא הבעיה הרפואית ממנה אתם סובלים. זה כמובן לא בא במקום התארים של המטפלים שלכם אלא בנוסף להם. הכתבה היא באמת ארוכה כך שהיה קשה להעלות את כולה לאתר. העליתי כאן סריקות של העמוד הראשון והעמוד האחרון, להתרשמותכם. מי שמעוניין לראות מה מכל תוכן הכתבה הוא תרומה שלי,  מוזמן למצוא זאת כאן: כתבה מנטה עפרה מהודר. יפה ריאיינה אותי בכתב.

המומחים

להמשיך לקרוא

אשרי המאמין?

מאת עפרה מהודר, MSc
בוגרת פסיכולוגיה
ומוסמכת במדעי הרפואה

התמונה הזאת לקוחה מתוך מאמר במדור הרפואה הפנימית של הקולג' האמריקאי לרופאים (American College of Physicians). המאמר התפרסם באתר כבר בשנת 2012. כותרת המאמר: "מטופלים, ותפילה תוך כדי טיפול רפואי". הוא מייצג גישה לא חדשה ברפואה, שרק מתחזקת בשנים האחרונות. זוהי המגמה של חקר הקשר בין רפואה לבין דת ורוחניות, ואף פיתוחו.

להמשיך לקרוא

מי שוכח תינוק באוטו? לא מי שחשבתם, כנראה…

מתוך מאמר שהתפרסם ב"רשת רפואה":

"לאור סמיכות האסונות במהלך הקיץ האחרון, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים יזמה ועדה רפואית – בשיתוף עם פרופ' צבי זמישלני, ד"ר דניאל חמיאל וד"ר אמיר מנדל – שממפה מאפיינים אישיותיים ונסיבתיים המגדילים את הסיכון לתמותת תינוקות מפגיעות חום לאחר שהות ברכב סגור, וממליצה לאכוף הוראות למיגור התופעה (ההדגשות שלי, ע.מ.).

איפה הילד?

איפה הילד? (תמונה באדיבות FreeDigitalPhotos.net)

במהלך קיץ 2013 התרחשו בישראל, בסמיכות זה לזה, מספר אירועים טראגיים שהסתיימו במותם של פעוטות ושל ילדים עקב מכת חום לאחר שהות ממושכת ברכב סגור. ברוב המקרים הפעוטות נשכחו ברכב על ידי הוריהם בתום הסעה שכללה מספר תחנות. יושב ראש הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ד"ר יעקב שיינין, יזם הקמת ועדה, שתבדוק האם ניתן למצוא מאפיינים, שמגדילים את הסיכון לאירוע השארת תינוק ברכב, מהסוג שמוביל לעיתים לפגיעות חום קטלניות. הכוונה הייתה להעריך אם יש מאפיינים אישיותיים, שניתן לזהות במבוגרים המועדים יותר לאירוע כזה, או מאפיינים נסיבתיים שמגדילים את הסיכון להתרחשותו. חברי הוועדה שהתנדבו לסייע לרשות: פרופ' צבי זמישלני, פסיכיאטר, מנהל המרכז לבריאות הנפש "גהה", ד"ר דניאל חמיאל, פסיכולוג קליני בכיר ומדריך מהמרכז לבריאות הנפש ברמת חן, וד"ר אמיר מנדל, פסיכיאטר, פסיכותרפיסט ויועץ למנהלים וארגונים. לביצוע ההערכה שהתבקשה, השתמשה הוועדה בנתונים שניתן היה לאסוף על אירועים כאלה בארץ ובעולם, בעיקר בארצות הברית, משם מגיע התיעוד המפורט ביותר. להלן ארבע המסקנות העיקריות שעולות מהוועדה, כמו כן, המועצה מנחה את הנהלת הרשות לפעול להפצתם האפקטיבית לכל תושבי ישראל:

להמשיך לקרוא

פיברומיאלגיה – ניהול המחלה

מאת עפרה מהודר, MSc
מוסמכת במדעי הרפואה

תסמונת פיברומיאלגיה (ובעברית: דאבת השרירים) היא תסמונת כרונית המאופיינת בכאבים קשים במערכת השרירים והשלד, המלווים בעייפות, הפרעות בשינה ונוקשוּת. הגורם לתסמונת אינו ידוע, אולם בשנים האחרונות נמצאו עדויות לחריגות בפעילות של מערכת העצבים אצל חולים אלה, ונראה שמדובר על תסמונת של רגישוּת מרכזית.

פיברומיאלגיה. עייפים ודואבים (תמונה: freeedigitalphotos.net)

 

בשנים האחרונות נבדקו מספר שיטות טיפול להתמודדות עם התסמונת. השיטות כוללות טיפולים תרופתיים וטיפולים לא-תרופתיים.
להמשיך לקרוא

הסבון בכה מאוד (2): משלשול ועד פּוליו — בגן הילדים

מאת עפרה מהודר, MSc
מוסמכת במדעי הרפואה
אפידמיולוגיה ורפואה מונעת

כולנו יודעים מהי החשיבות של שטיפת ידיים, ומלמדים את ילדינו מגיל צעיר: לשטוף ידיים אחרי כל יציאה מהשירותים, ולפני אוכל. נכון?
ובכל זאת, כפי שמעיד שיר הילדים הידוע "הסבון בכה מאוד", ילדים (ולפעמים גם מבוגרים) לא ששים לבצע את הפעולה הפשוטה הזאת. למה? אולי כי הם צריכים לעצור בשביל זה את הפעילות שלהם וללכת לחדר אחר. לפעמים (בחורף) כי המים קרים ואין להם סבלנות לחכות עד שמגיעים המים החמים. לפעמים איזו רגישות חושית. קשה לדעת. להמשיך לקרוא