כתבה על שירותיי במגזין חדשנות רפואית ב"גלובס"

למי שמעדיף קובץ PDF: כתבה במגזין חדשנות רפואית גלובס

לפירוט השירותים וקביעת פגישה: http://www.medi-kal.com/content/services/

"אז מה את עושה, בתכלס?"

כפי שבוודאי שמתם לב, בחודשים האחרונים אני כותבת כאן פחות. האם זה אומר שהפסקתי לעסוק בנושאי בריאות והתנהגות? להיפך! פשוט עסקתי בהם יותר במסגרת עבודה ולימודים מסודרים. אז נשאר לי פחות זמן לכתוב כאן. מה למשל עשיתי בחודשים האלה:

  • השתתפתי בכמה כנסים, ונתתי הרצאות בנושאי אוריינות בריאות.
  • כעת אני מבצעת פרויקט עבור אחת מקופות החולים: טיפול ומניעה של סוכרת באמצעות… מסרונים! כן, קופות החולים התקדמו. כבר לא מנסים לתת את כל הטיפול רק בסניפי הקופה. ומבינים שהטכנולוגיה המודרנית (מאינטרנט ועד מסרונים) מאפשרת לתמוך בטיפול גם כשהחולה בביתו. החולים יקבלו מסרונים עם טיפים בהתאמה אישית, תוך התייעצות עם הרופא והדיאטנית שלהם.
  • כן נתתי שירותי מידע שונים למטופלים. פנה אליי למשל נכה צה"ל ששקל לתבוע את משרד הביטחון, ורצה לבדוק האם ייתכן קשר סיבתי בין מחלה שלקה בה לבין תרופה שקיבל שם. הגיעה אליי גם אישה שסבלה מכל מיני סימפטומים לא מוסברים, שטופלו הן קונבנציונלית והן אלטרנטיבית, וניסתה להבין מה בעצם עובר עליה. אני מקווה שעשיתי לה קצת סדר בראש…

להמשיך לקרוא

תזונה – המלצות קריאה חודש ינואר

מאת עפרה מהודר MSc
מוסמכת במדעי הרפואה

בחודש האחרון התפרסמו במקרה באתרים הפופולאריים מספר כתבות מעניינות בענייני תזונה. אני כמובן מביאה פה רק את המאמרים שיש להם ביסוס מדעי.

לקוראים הקבועים שלי, מה דעתכם — רוצים שאפתח פינה קבועה של המלצות קריאה?

"הארץ": לא תאמינו בגלל איזה שטויות אנחנו זוללים יותר

"ניסינו לספור קלוריות, לוותר על הפחמימות או פשוט לצום — ובכל זאת רובנו לא מצליחים לרזות. פרופ' בריאן וונסינק הקדיש את הקריירה שלו לחקר האכילה הלא מכוונת וחזר עם הסבר לתעלומה: נדמה לנו שאנחנו מחליטים מה וכמה לאכול, אבל למעשה הסביבה, ההקשר או גודל הצלחת הם שמחליטים עבורנו. כך תפסיקו לעשות דיאטה ותתחילו להפוך את העולם שלכם לרזה יותר." מאת נעמי דרום

להמשיך לקרוא

סופים והתחלות, מחקרים ומחלות

ובכן, אני אתחיל מהסוף (ומי שנמאס לו לקרוא על סחרחורת — מוזמן לקפוץ לסוף הרשומה):

בסוף, הוורטיגו שלי לצערי לא חלף לגמרי אחרי הרשומה האחרונה, אלא רק עבר לצד אחד. לאט לאט שמתי לב שבכל פעם ששאני מסובבת את הראש שמאלה, אני חוטפת סחרחורת. הסחרחורת נמשכה גם כשהסתובבתי ימינה, או כשסתם עמדתי, אבל בכל אופן ההתחלה שלה הייתה תמיד מצד שמאל. זה הפך את האבחנה של מקור התופעה ליותר פשוטה — זה היה ורטיגו תנוחתי (benign postural vertigo – BPPV). כלומר כזה שנובע מפגיעה באיבר שיווי המשקל של אותה אוזן (במקרה זה אוזן שמאל). ברגע שהאסימון הזה נפל (קודם לרופא ואחרי שבועיים לי), הדרך לטיפול הייתה קצרה. לוורטיגו תנוחתי יש טיפול פשוט ומוזר, שמתבצע על ידי בעלי רישיון למקצוע ייחודי — פיזיותרפיה וסטיבולארית. אלו הם פיזיותרפיסטים המומחים למערכת שיווי המשקל. בתוך כל אחת מהאוזניים נמצאות שלוש תעלות, והן אלו המאפשרות לנו לקלוט את המיקום שלנו במרחב בעל שלושה מימדים. הטענה היא שהסחרחורת נגרמת מנשירה של גבישים (קריסטלים) מתוך אחת התעלות. הכיוון של הסחרחורת ותנועת העיניים מגלים איזו תעלה באיזו אוזן היא הפגועה. ואז הפיזיותרפיסט פשוט מסובב את הראש של המטופל, וטופח עליו כך שהגבישים הסוררים יחזרו למקומם. כמה פשוט — ככה גאוני! זה נקרא Epley Manouver, וזה נראה ככה:

למרבה הפלא, הטיפול הזה, שבסרטון נמשך 45 שניות (ובמציאות לא הרבה יותר!), גם נתמך על ידי ספרות מדעית ענפה. המחקר האחרון בנושא, שהתפרסם בכתב עת נודע לרפואת אף אוזן גרון, מראה שאחרי טיפול או שניים כאלה, 83% מחולי הוורטיגו התנוחתי מחלימים! כרגע נראה שאני נופלת בצד הנכון של הסטטיסטיקה, ואני מקווה שאחרי שדשתי בנושא הזה כשלושה חודשים, אוכל כבר לעזוב אתכם מהנושא הזה. זה כבר עושה לי סחרחורת!

עכשיו שאני יכולה להפסיק לחפש מידע רפואי על המחלות של עצמי, אולי אני יכולה לעזור לכם? האם למישהו מכם, הקוראים, יש איזו בעיה בריאותית שהיה רוצה לקרוא סקירת מחקרים עליה? לבדוק שמועות על טיפולים שהומלצו לו, ולדעת אם יש להם ביסוס מדעי? אולי קראתם על איזה מחקר שדווח באתרי החדשות ותהיתם מה עומד מאחוריו באמת? זאת הזדמנות לשאול. זו גם שנה חדשה והכול…אז SHOOTֱ!

ולמי שרוצה לדעת למה הדיווח על מחקרים מדעיים בתקשורת כל כך גרוע, הנה מאמר מעניין בנושא, שהתפרסם באופן מפתיע ב"וואלה". כן, ממעקב בשנים האחרונות אני מתרשמת שאיכשהו הדיווח על מחקרים רפואיים באתר הפופולארי הזה לרוב יותר מוצלח מזה שבאתרים הפופולאריים המתחרים. כלומר, משקף טוב יותר את התוכן של המחקר המקורי.
כותרת הכתבה: "אזהרה- המחקר מזיק לבריאות".
ראו הוזהרתם!

שתהיה לנו שנה אזרחית טובה ובריאה.
ואם יש לכם שאלות, אתם יודעים איפה למצוא אותי,
עפרה
ofra@medi-kal.com

 

לקריאה נוספת:
החלטות בריאותיות לכבוד השנה החדשה – מה הן שוות באמת?

בקשר לרשומה בנושא DHMO (מה- 1 באפריל)

מאת עפרה מהודר, MSc
מוסמכת במדעי הרפואה

שמתי לב שהרשומה עוררה עניין רב – עד לזמן כתיבת שורות אלה, 36 שיתופים בפייסבוק.
לעומת זאת, מהאנשים שמקבלים את העדכונים מהבלוג שלי במייל, לא קיבלתי שום תגובה.
מעניין.
אני מקווה שגם לכם היה ברור שמדובר על מתיחה של ה- 1 באפריל.
או שלפחות קראתם את המקור בויקיפדיה שקישרתי אליו.
מי שקרא שם, יכול לראות שזו מתיחה שפורסמה על ידי הסטודנטים אריך לכנר, לארס נורפצ'ן ומאת'יו קאופמן, כבר ב-1989.

החומר השקוף הזה, ששאיפה מקרית שלו עלולה לגרום למוות, ושחשיפה למצב המוצק שלו (קרח) עלול לגרום נזק לרקמות, נקרא בדרך כלל:
מים!

ארוזיה על ידי DHMO

ארוזיה על ידי DHMO

כן, זה שוב היה שיעור בקריאה ביקורתית. שמטרתו לגרום לכם לשים לב לפרטים, ולקרוא מאמרים עד הסוף לפני שאתם קופצים למסקנות. אין לכם סבלנות לזה? אז תשלחו את המאמר אליי…

לא כל חומר ששמו הכימי מתבטא בארבע אותיות באנגלית הוא חומר מסוכן שיש להוציאו משימוש.
מי שהפרטים לגבי DHMO עדיין לא ברורים לו — מוזמן לקרוא את הפירוט בהמשך:

להמשיך לקרוא