יום הדין: כמה תיקים מתחום המשפט הרפואי בהם טיפלתי

מציגה את עבודתי בכנס למשפט רפואי (WAML)

כשהקמתי את העסק הזה, לשירותי מידע רפואי, המטרה שלי הייתה אחת: לספק מידע לחולים כדי לעזור להם לקדם את בריאותם. להפתעתי, די מהר התחלתי לקבל פניות שהאוריינטציה שלהן הייתה יותר משפטית מאשר רפואית: חולים וגם עורכי דין שביקשו לקבל מידע מדעי מעודכן לצורך תביעות של נזקי גוף ורשלנות רפואית. הסיפורים של החולים הם פעמים רבות טראגיים. חולים תובעים לרוב על נזק בלתי הפיך, והתועלת אינה מתבטאת בריפוי אלא בתחושה שהגורמים לטרגדיה נבדקים והאחראים לה מגישים דין וחשבון – וכמובן בפיצוי כספי על הנזק. מאחר שהלקוחות נראו לרוב מרוצים מהמידע שהשגתי להם, דאגתי להרחיב את השכלתי בתחומים רלבנטיים. במסגרת התואר במדעי הרפואה לקחתי קורס בנושא "דיני בריאות" בפקולטה למשפטים. במסגרת לימודים לדוקטורט, עשיתי סמינרים באתיקה רפואית: קודם בפקולטה לרפואה ולאחר מכן בפקולטה למשפטים. העיסוק הרפואי-משפטי הזה עורר עניין בקרב עמיתיי באקדמיה, וכך יצא שהוזמנתי להציג את הנושא במסגרת כנס בינלאומי למשפט רפואי. העבודה שלי קיבלה בכנס את הכותרת "נשק מאחורי הקלעים לתביעות רשלנות רפואית" (ראו בתמונה התחתונה).

 

WAML

 

באיזה שלב בתביעת רשלנות רפואית פונים אליי? עד כה, היו שתי מגמות:

  1. מידע לצורך החלטה אם "יש קייס/ אין קייס".
  2. קשר סיבתי – מידע לצורך תמיכה וביסוס חוות דעת של רופא מומחה מצד אחד, או הפרכה של חוות הדעת של הרופא המומחה מהצד הנגדי.

הנושא הוא לרוב הוכחה של קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לחולה לבין מעשה או מחדל מסוים של הרופא. להלן כמה דוגמאות לפניות מהסוג הזה שהגיעו אליי. מתנצלת מראש על השימוש הנרחב יחסית בז'רגון רפואי/ משפטי בפוסט הזה. הנושא יעניין, כנראה, בעיקר עורכי דין…

 

בדיקה מקדמית: "יש קייס / אין קייס" 

  • פנה אליי נכה צה"ל ששקל לתבוע את משרד הביטחון. רופא רשם לו תרופה לטיפול בבעיה רפואית אחת, הוא לקח את התרופה לפי ההוראות, ולאחר מכן הופיעה אצלו בעיה רפואית חדשה. החולה חשד שהתרופה היא שגרמה לו את הבעיה החדשה. בדיקה בספרות הרפואית העלתה שאכן התרופה הזאת עלולה לגרום לתופעת לוואי כפי שתיאר, אך התופעה הזו לא הייתה ידועה עדיין כאשר התרופה נרשמה עבורו. מכאן שהרופא שרשם לו את התרופה לא היה יכול לדעת שקיימת סכנה כזאת.
  • רפואה אסתטית: אישה עברה טיפולי לייזר להסרת שיער מהפנים. למורת רוחה, ככל שקיבלה יותר טיפולים, השיער על פניה נעשה סמיך יותר במקום דליל יותר, כמצופה. האישה שקלה לתבוע את המכון שעשה לה את הטיפולים בתביעת רשלנות, אבל רופא מומחה לא ידע להגיד מהו בדיוק המעשה או המחדל של המכון, שגרם לתוצאה המצערת הזאת. בדיקה שלי בספרות הרפואית העלתה כי בטיפולי לייזר קיימת לעתים תופעה שנקראת "שיעור-יתר פרדוקסלי" (paradoxical hypertrichosis). פירושו של דבר, שאצל חלק מהמטופלים, ככל שפוגעים בזקיק השערה יותר פעמים, הוא מתחזק יותר, במקום להיחלש. תופעה זו מופיעה אצל חלק קטן מהמטופלים, והיא ידועה רק בשנים האחרונות. האם הרופא שעשה לה את הטיפול, יכול היה לדעת את זה מראש? לא ברור לי.
  • רפואה פלסטית: אישה אחרת עברה זריקות בוטוקס וגם ניתוח למתיחת פנים. לאחר זמן מה מצאה את עצמה עם חצי פנים משותקים. כשחייכה למשל, אז רק צד אחד של השפה היה מתרומם, והצד השני היה נשאר שמוט. לא נעים… כאן הבדיקה שלי הייתה קצרה. מסתבר שכבר בטופס ה"הסכמה מדעת" עליו חתמה הגברת לפני הטיפולים, רשום ששיתוק של חלק מהפנים הוא תופעת לוואי אפשרית של הטיפול.

ביסוס או הפרכת קשר סיבתי (קש"ס – Causal Relation)

  • במיילדות: אישה ילדה תינוק בלידה מוקדמת בניתוח קיסרי. הסתבר שהילד סובל מפיגור שכלי ומשיתוק מוחין. ההורים תבעו בשם הילד את בית החולים על רשלנות בלידה – לטענתם, האם סבלה מזיהום ברחם, ובבית החולים לא חילצו את העובר מספיק מהר, ולכן נגרמו לו נזקים קשים אלה. בית החולים מצדו טען שהבעיות מהן סובל הילד הן תוצאה של העובדה שנולד מוקדם מדי, ללא קשר לאופן שבו התרחשה הלידה. אליי פנו לאחר שכבר היו חוות דעת של רופאים מומחים משני הצדדים. נתבקשתי לבדוק במחקרים מהי השכיחות של נזקים מהסוג הזה אצל ילודים שאימהותיהם סבלו מזיהום כזה, לעומת השכיחות של נזקים כאלה אצל ילודים שנולדו בשבוע לידה כזה. היות שמבחינת שבוע הלידה (30+) הפגות של הילד הייתה קלה, וגם המשקל שלו לא היה נמוך במיוחד, סטטיסטית היה לדעתי יותר סיכוי שהנזק נגרם מהעיכוב ביילוד הקיסרי ולא ממועד הלידה המוקדם.
  • איחור באבחון של סרטן: אחד המקרים הקשים שהגיעו אליי. גבר פנה כמה פעמים לרופא בתלונה על כאבים ברגלו. כמה פעמים הרופא בדק את הרגל, לא מצא דבר, ושיחרר את האיש עם משככי כאבים. רק לאחר שהגיע לאורתופד, והאורתופד עשה לו צילום, נמצא גידול ש"אכל" את עצם הרגל מבפנים. כך התעכב האבחון בכמה חודשים, ובינתיים הסרטן הגיע למצב סופני. אליי פנו כשהאיש היה כבר על ערש דווי. השאלה שרצו לבדוק: בכמה אחוזים בדיוק הוריד האיחור באבחון את סיכויי ההישרדות של האיש? לפי חוות הדעת של רופא מומחה, האיחור הפחית את סיכויי ההישרדות שלו בכ- 50%. בדיקה מדוקדקת יותר שערכתי בספרות הרפואית, במחקרים בהם נבדק שיעור ההישרדות של חולים עם סוג זה של סרטן כפונקציה של שלב האבחון, העלתה כי האיחור הוריד את סיכויי ההישרדות של האיש בכ- 80%. על אף שזה נראה ציני, כי ממילא החולה כבר בשלב סופני, נתון זה הוא משמעותי לקביעת גובה הפיצוי – שממנו כבר ירוויחו כנראה רק בני משפחתו…
  • רשלנות בבדיקת אבהות! אם כל זה לא היה מספיק גרוע… תארו לעצמכם בחורה צעירה, שנכנסת להריון ולא בטוחה ממי. בצו בית משפט, נערכה בדיקת אבהות לגבר אחד. בתוצאות הבדיקה נקבע כי האיש הזה הוא האבא של הילד בהסתברות של מעל 99%. האיש טוען שהוא אינו האב, אבל הוא נתבע לשלם מזונות. חולפות שנים, הילד גדל, והגבר ממשיך להכחיש את הקשר שלו לעניין… בינתיים הטכנולוגיה של בדיקת רקמות מתקדמת. הגבר והילד עושים בדיקת רקמות והפעם נקבע בוודאות: הוא אינו האב! הגבר תובע את המעבדה שעשתה את הבדיקה הראשונה על רשלנות. כעת הם צריכים לפצות אותו על כל הנזק (הכלכלי, הפסיכולוגי וכו'…) שנגרם לו במהלך השנים. ומה עם הנזק הפסיכולוגי שנגרם לכל המשפחה במהלך השנים??
    בקיצור: העבודה שלי לפעמים מאוד מעציבה, אבל היא אף פעם לא משעממת. קצת כמו סרט מתח או "בילוש רפואי"

נערך לאחרונה: 10/10/19 בשעה 20:37

 

הפוסטר שהצגתי בכנס (קובץ, באנגלית)

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

3 מחשבות על “יום הדין: כמה תיקים מתחום המשפט הרפואי בהם טיפלתי”

שינוי גודל גופנים