ניקיונות פסח ותיאוריית ההיגיינה

בימים אלו, משפחות רבות ברחבי הארץ עוסקות בקרצוף ביתן.

גם בשאר ימות השנה אנשים מכלים זמן רב בניסיון לשמור על ניקיון סביבתם הביתית: משטיפת כלי אוכל, דרך שאיבת אבק ועד שטיפת רצפות. התופעה קיצונית במיוחד אצל הורים לתינוקות. שלא רק מנקים אלא אף מחטאים : עושים סטריליזציה של בקבוקים ומוצצים, מרתיחים את המים ושומרים מכל משמר שהתינוקות לא יכניסו לפה "לכלוכים".

האם עשיתם כבר פאנלים?

אם כן, יש לי משהו לספר לכם.

תיאורית ההיגיינה – שמעתם עליה?

זו תיאוריה שמנסה להסביר את העלייה בשכיחות המחלות האלרגיות והאסתמה בשנים האחרונות.

ההשערה: דווקא השיפור ברמת הניקיון, לא מאפשר למערכת החיסון שלנו (ובעיקר של התינוקות) להתפתח. אם מרגילים את הגוף לעולם סטרילי, הוא לא יודע להתמודד עם גורמים מזהמים. התוצאה: כשהוא פוגש בגורם זר, כמו אבק או שיערות של בעלי חיים, הוא מגיב בצורה מוגזמת ו"היסטרית". התעטשות, שיעולים, קוצר נשימה, ,גרד בעיניים, פריחה בעור – זה מה שאנחנו מרגישים.

 

אז מה המסקנה? לחיות בבית מטונף? לתת לילדים לאכול רפש?

כנראה שלא.

כרגיל, הכול עניין של מידה.

גם ניקיון.

 

 

עוד בנושא: פרוביוטיקה – החיידקים המיטיבים.

 

חג שמח.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

מחשבה אחת על “ניקיונות פסח ותיאוריית ההיגיינה”

שינוי גודל גופנים