ניקיונות פסח ותיאוריית ההיגיינה

בימים אלו, משפחות רבות ברחבי הארץ עוסקות בקרצוף ביתן.

גם בשאר ימות השנה אנשים מכלים זמן רב בניסיון לשמור על ניקיון סביבתם הביתית: משטיפת כלי אוכל, דרך שאיבת אבק ועד שטיפת רצפות. התופעה קיצונית במיוחד אצל הורים לתינוקות. שלא רק מנקים אלא אף מחטאים : עושים סטריליזציה של בקבוקים ומוצצים, מרתיחים את המים ושומרים מכל משמר שהתינוקות לא יכניסו לפה "לכלוכים".

האם עשיתם כבר פאנלים?

אם כן, יש לי משהו לספר לכם.

תיאורית ההיגיינה – שמעתם עליה?

זו תיאוריה שמנסה להסביר את העלייה בשכיחות המחלות האלרגיות והאסתמה בשנים האחרונות.

ההשערה: דווקא השיפור ברמת הניקיון, לא מאפשר למערכת החיסון שלנו (ובעיקר של התינוקות) להתפתח. אם מרגילים את הגוף לעולם סטרילי, הוא לא יודע להתמודד עם גורמים מזהמים. התוצאה: כשהוא פוגש בגורם זר, כמו אבק או שיערות של בעלי חיים, הוא מגיב בצורה מוגזמת ו"היסטרית". התעטשות, שיעולים, קוצר נשימה, ,גרד בעיניים, פריחה בעור – זה מה שאנחנו מרגישים.

 

אז מה המסקנה? לחיות בבית מטונף? לתת לילדים לאכול רפש?

כנראה שלא.

כרגיל, הכול עניין של מידה.

גם ניקיון.

 

 

עוד בנושא: פרוביוטיקה – החיידקים המיטיבים.

 

חג שמח.

 

תגובה אחת בנושא “ניקיונות פסח ותיאוריית ההיגיינה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.