קרינה סלולארית וסרטן — מדע או דמיון?

מאת עפרה מהודר, MSc
מוסמכת במדעי הרפואה
אפידמיולוגיה ורפואה מונעת

תקשורת סלולארית (תמונה: FreeDigitalPhotos.net)

באוניברסיטת תל אביב התקיים יום עיון תחת הכותרת המסקרנת "קרינה סלולארית וסרטן  — מדע או דמיון?". יום העיון נערך על ידי המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן באוניברסיטה. זהו מרכז בין תחומי המאגד מחקר בסיסי ומחקר קליני, בו מועסקים מיטב החוקרים מהפקולטה לרפואה ומהפקולטה למדעי החיים של אוניברסיטת תל אביב. יום העיון אורגן על ידי פרופ' יוסי ריבק, פרופ' איתן פרידמן ופרופ' נדיר ארבר.  כמי שמורגלת בכנסים אקדמיים משמימים,  נדהמתי למצוא שהכנס נערך באולם ענק, מלא אנשים מפה לפה. אנשים ישבו על המדרגות ובמעברים. אני ישבתי על השטיח.

פרופ' איתן פרידמן מהיחידה לאונקוגנטיקה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר הסביר שקרינה סלולארית (בניגוד לקרינה רדיואקטיבית למשל) היא קרינה בלתי מייננת, כלומר אינה גורמת נזק לחומר הגנטי בתאים (DNA). לכן אין היגיון ביולוגי בחשש שקרינה כזו תגרום לסרטן. למרות זאת נערכים בשנים האחרונות מחקרים רבים על מנת לבדוק אם גם בשימוש אינטנסיבי כמו שנעשה כיום, קרינה סלולארית אינה מסרטנת.  במחקר "אינטרפון", שהוא מחקר בינלאומי בנושא, נמצא כי בקבוצת האנשים שהשתמשו בטלפון סלולארי הכי הרבה, הייתה עלייה של 40% בשכיחות גידולי מוח מסוג גליומה. ברם, בקבוצת האנשים שהיו ברמת השימוש השנייה הכי גבוהה  –נמצאה ירידה של 30% בשכיחות גליומה. כאילו השימוש בסלולארי נותן הגנה כנגד גליומה. במחקר שהוצג על ידי פרופ' סיגל סדצקי ממכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות  במרכז הרפואי שיבא, נמצאה עלייה עד פי שלושה בשכיחות גידולי מוח שפירים – אבל, לא בממאירים ומדובר שם בסך הכול על 32 מקרים. בגרמניה הקרינו מעל אלף עכברים בקרינה סלולארית למשך כל ימי חייהם. במחקר זה לא נמצאה שום עלייה בשכיחות גידולים. להיפך, בשכיחות גידולים מסוימים נרשמה ירידה. על ילדים ונוער אין כמעט מידע. לדעתו של פרופ' פרידמן, המחקרים על הקשר בין קרינה סלולארית וסרטן הם פשוט: בזבוז של כסף.

דר' מיכה ברחנא, ממשרד הבריאות והחוג לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה מייחס  את הטענה על קשר בין קרינה סלולארית לסרטן 3Ps:

Phobia – פוביה.

Panic – פאניקה

Passion – להט.

לדעתו, החוקים והתקנות בנושא קרינה סלולארית רק מהווים היענות ללחץ ולפאניקה של הציבור. העובדות המדעיות לא תומכות בהן. נכון – בשנים האחרונות יש עלייה בתחלואה בסרטן בישראל. אבל זה רק באוכלוסייה הערבית. לגבי גידולי מוח: במבוגרים מעל גיל 20, יש דווקא ירידה בשכיחות גידולים מסוג גליומה מאז 1994. מאז פרוץ הטלפונים הסלולאריים לחיינו, שכיחות גליומות בארץ ירדה לחצי. דבר העיקרי שהשתנה מאז 1980 הוא שרוב גידולי המוח נמצאים היום בצד שמאל של המוח, במקום בצד ימין. וזאת כאשר רוב האנשים מחזיקים את הטלפון ביד ימין! עצתו המעשית של דר' ברחנא: בישראל 7 מיליון "מומחים" לקרינה. קנה מד קרינה ב- 69 דולר, ושדרג את כישוריך!

ד"ר שלה קנדל הציגה את עבודת הדוקטוראט שלה מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית בנושא קביעת מדיניות בתנאי אי ודאות: הקשר בין ממצאים מדעיים למדיניות. דאגה ציבורית ורחשי לב הציבור –כיצד הם משפיעים על קביעת מדיניות? מה קורה כשהמדע לא יכול לתת תשובות חד משמעיות? הרי גם לאי קביעת מדיניות יש מחיר. להתרשמותה, במקרה של קרינה סלולארית העדויות לא מספיקות להוכחת נזק, אבל הן מספיקות כדי לעורר דאגה ציבורית. בגלל זה, לדעתה, יש הבדלים גדולים במדיניות של מדינות שונות. דר' קנדל מצאה שלאורך השנים בהן התפשטה התקשורת הסלולארית,  בהדרגה קבעו יותר ויותר מדינות מדיניות בנושא הקרינה. הבסיס למדיניות ברוב המדינות הוא הנחיות "הוועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת" (ICNIRP). עם השנים נוספו על הנחיות ICNIRP עוד סייגים, כמו "עקרון הזהירות המונעת". המדיניות הלכה והחמירה בהדרגה, והפער בין המדינות הלך והצטמצם. אולם לדעתה, לא ברור האם המדיניות נקבעת על פי קונצנזוס מדעי, ולכן לא ברור גם מה גורם למדיניות להחמיר ולהתמזג.

 

פרופ' סטליאן גלברג, ראש היחידה למניעת רעש וקרינה במשרד לאיכות הסביבה הציג בתחילת הרצאתו את התמונה של האנטנה הסלולארית הגדולה והמכוערת המוצבת על גג הבניין של המשרד לאיכות הסביבה. לדעתו, אופן קביעת המדיניות בקביעת אנטנות סלולאריות כיום לא נכון. מדוע?

כי במסגרת הזהירות, הנטייה היא לנסות לצמצם באנטנות. אבל מבחינה פיזיקאלית, ככל שמתרחקים מהאנטנה, הטלפון צריך לשדר קרינה חזקה יותר כדי להיקלט. בתל אביב למשל הכיסוי של האנטנות טוב, ולכן הקרינה של הטלפונים מועטה יותר. בהרצלייה הכיסוי לא טוב, לכן הקרינה חזקה יותר. לתשומת לבכם, תושבי הרצלייה.

עוד שני טיפים לידיעת המשתמשים הזהירים:

  • סמארטפון פולט פי 5 קרינה מטלפון רגיל.
  • מחשב נייד פולט פי 500 קרינה! כלומר כמו 500 טלפונים סלולאריים רגילים.

פרופסור גלברג ער לכך שיש פאניקה בכל העולם, אך מזכיר כי גם ב- 1893, כשהתחילו להשתמש בטלפון (הנייח), הייתה אותה פאניקה מהשימוש בטלפון (מה, יחברו את הבית שלי בחוט??). לגבי סלולארי, כיום אין עדיין מספיק מידע על הסיכונים שבו. אבל הרגולטור לא יכול לקחת סיכון. לכן המטרה היא להפחית חשיפה למינימום, ורק כשיש הצדקה. לדבריו, החשיפה הממוצעת בישראל נמוכה מאוד. גם יחסית לסף הסביבתי ולסף הבריאותי על פי ארגון הבריאות העולמי. כיום, בניין עם אנטנה מקבל כאלפיים דולר לחודש. זה גורם לשכנים להיות חולים – מפחד ומקנאה.

ד"ר אלי שטרן, מנהל המרכז להערכת סיכונים במכון גרטנר, המרכז הרפואי שיבא, הציגנושא אחר: שדות מגנטיים מרשת החשמל. הוא מגדיר את המצב בתחום זה בישראל: כאוס. תוהו ובוהו. לדעתו, המנגנון התקינתי לא ברור. בטלפונים סלולאריים, יישום "עקרון הזהירות המונעת" הוא פשוט יחסית: להשתמש בסלולארי פחות. בחשמל זה יותר קשה. כי זה דורש העברת חוטי חשמל. וזה עולה הרבה כסף. אבל בניגוד לקרינה סלולארית, בקרינה מעמודי חשמל ידועים אפקטים אקוטיים, ובעיקר– השראת מתח חשמלי במערכות עצב-שריר. הסף התחתון להשראת מתח כזה עומד על כאלף או אלפיים מיליגאוס. מכונת כביסה, מייבש שיער, תנור חשמל וכו' גורמים לחשיפה עד 150 מיליגאוס, אם כי  לזמן קצר יחסית. לפי ICNIRP: העדויות חלשות מכדי להוות בסיס לקביעת מדיניות. אולם, מבחינת ניהול סיכונים, מומלץ לדעתו דווקא בתחום זה עיקרון הזהירות המונעת של ארגון הבריאות העולמי. המצב בישראל: בישראל יש ועדה, בראשות המרצה, שעוסקת ביישום עקרון הזהירות המונעת. בעוד כחודש יפורסם סט שלם של הנחיות על בסיס של קביעה מושכלת ותיעדוף.

עו"ד אריה נייגר הציג חוות דעת משפטית בנושא "עקרון הזהירות המונעת". לדעתו, עיגון עיקרון הזהירות המונעת בחקיקה הוא לא פחות מ-מסוכן. כי הוא פוטר את הרגולטור מהנמקה רציונאלית לחקיקה. יש מעל תריסר נוסחים שונים של עקרון הזהירות המונעת.

מתוך אתר המשרד לאיכות הסביבה: "הסף הסביבתי לחשיפה לקרינה בלתי מייננת, אמור לאזן בין האינטרס להפעיל מקורות קרינה לרווחת הציבור והאינטרס לא לפגוע (בריאותית או כלכלית) במתגוררים בסמיכות למקורות קרינה או נמצאים בסמוך להם. הסף נקבע על ידי המשרד להגנת הסביבה בהתייחס לסף הבריאותי, לרמת הסבירות לקיום סיכונים אחרים מאלה שנלקחו בחשבון בקביעת הסף הבריאותי, לציפיות החברה הישראלית להגנה מפני סיכונים אלה, וליכולת של החברה הישראלית לממן נקיטת אמצעים להפחתת הסיכונים." לדעתו של עו"ד נייגר, שימוש בעקרון הזה לא רק שאינו מפחית את החרדה בציבור, אלא אף מלבה אותה. נוצר מצב שהתקינה נקבעת לפי תפיסת הציבור — ולא לפי גודל הסיכון. ותפיסת הציבור כמובן מאוד מושפעת מהתקשורת. בקיצור, נוצר כאן מעגל קסמים — של חרדות.

 

העיתונאי סבר פלוצקר הציג את הפרספקטיבה התקשורתית. להתרשמותו, כעיתונאי שמעורה בענייני כלכלה, אך לא מתמצא בענייני מדע, שתי המלים הבולטות בכנס היו: "כאוס",  ו"ברם / אולם". וזו בעיה לעיתונאי. כי התקשורת רוצה שחור ולבן. קשה לה להתמודד עם האפור. יש הרבה פרשני כלכלה. אבל כמעט אין פרשנים לענייני מדע. הנתונים מורכבים, ולכן קשה להעבירם ולהסבירם לתקשורת. מה שמחמיר את המצב הוא, שלחברות הסלולאריות יש היסטוריה של התנהגות בעייתית כלפי הצרכנים. הצעתו של סבר פלוצקר למדענים: להשקיע פחות בהרצאות בתוך מגדל השן, להסביר יותר לעיתונאים ולהגיע לציבור.

נו טוב. בשביל זה אני פה.

15 תגובות על הפוסט “קרינה סלולארית וסרטן — מדע או דמיון?

  1. פינגבאק: ספק סביר #48 – אבולוציה מואצת, הדמיה רפואית וכנס סלולאר נטול סרטן | ספק סביר

  2. פינגבאק: מזל טוב! אתר "בריאות והתנהגות" בן שנה » על בריאות והתנהגות. בקלות.

  3. הכנס היה כנס מוטה ומושפע מאוד ועשה שירות אדיר לתעשיית הסלולר ולמאמינייה.
    בכנס לא בה לידי ביטוי החומר המדעי הרב המראה על שינוי, פגיעות ונזקים כתוצאה מחשיפה לקרינת רדיו.
    בכנס היתה שערוריה כאשר ד"ר בר חנא הציג נתונים לא מבוססים כמחקר בדוק לפני פרסום.
    לאחר בירור בנושא הוא שולח לדרכו.
    בתקשורת הכנס הוצג בפרופיל גבוה מאוד (במימון פורום חברות הסלולר והחברות הסלולריות). היו צוותי טלוויזיה ורדיו רבים.
    המסקנה שהוצגה בתקשורת היתה שהסלולרי בטוח.
    אני הייתי בכנס וזה מה שאני כתבתי :
    http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=1904739
    אחרי כמה ימים התפוצצה השערוריה וגם זה הגיע לטלוויזיה :
    http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=1911271

    מאז הכנס הוכרז על ידי ארגון הבריאות העולמי כי קרינת רדיו היא מסרטן אפשרי בבני אדם.

    עמיר

  4. שלום עמיר
    תודה על ההערות.
    צפיתי בסרטון שצירפת. כיום, זה נראה קצת מצחיק להציג את עמנואל רוזן כעיתונאי אובייקטיבי, ולטעון שההטיה נמצאת בצד השני.
    אבל אפילו אם נניח שעמנואל היה עיתונאי מקצועי, עדיין אני לא רואה שהוכח שם שהסיקור של הכנס היה מוטה. להיפך – הודגש שם בדיוק מה שהעיתונאי סבר פלוצקר טען – שהמידע היה "אפור" מדי. לא חד משמעי.
    על אחת כמה וכמה — לא הבאת שום הוכחה לקונספירציה הכלכלית של חברות הסלולאר.
    אכן, ארגון העולמי הכריז בהמשך על קרינת רדיו כמסרטן *אפשרי*. אבל יש עוד הרבה דברים שהם אפשריים. וגם זה אפור. אפור מאוד.
    ראה התייחסותי פה:
    http://www.medi-kal.com/content/398/

    • שלום.

      מה הקשר למעשים לכאורה שרוזן ביצע או לא ביצע?
      איך זה משפיע על האוביקטיביות שלו בנושא הסלולר?
      הדיון שם הוא דיון עיתונאי על פרסום כותרות שלא היו.
      על פרסום נתונים חלקיים כמחקר.
      כאמור בר חנא פוטר בגלל ה"פרסום" הזה שלו.

      כל הנושא הזה אפור למי שלא נפגע עדיין.
      מי שנפגע כבר רואה את הדברים באור אחר.
      נראה שההתיחסות שלך לנושא היא התייחסות מקלה מאוד.
      שימי לב כי כל מסרטן וודאי היה פעם גם מסרטן אפשרי.

      הבסיס להחלטה של IARC הוא קשר בין חשיפה לקרינה מטלפונים סלולריים ואלחוטיים לגליומה ואקוסטיק ניורומה. זאת על פי מחקר האינטרפון ומחקריו של הרדל.

      ההחלטה התקבלה ברוב גדול ואל מול התנגדותם של שלושה חברים בוועדה אשר הוציאו מאוחר יותר מסמך אמדה מנוגד להחלטה שהתקבלה.

      דעתם של המתנגדים המובאת בפסקה האחרונה של ההחלטה היא כי המחקר הדני עומד בניגוד לקשר המוצע וכי לא נראה קשר מנה תגובה.

      בנוסף, בהחלטה מסבירים ב IARC כי עד לזמן ההחלטה לא נראתה עלייה בסרטנים המדוברים בקרב האוכלוסייה.

      אתר מיקרווויב ניוז ( microwavenews.com) מציין כי מאז נפסל מחקר הדני בגלל הכנסת כ 200000 משתמשים עסקיים וכ 20000 משתמשים שהיו להם שני מכשירי סלולר לקבוצת הביקורת (על המחקר הדני ניתן לקרא ב – http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=2164880 ) וכן כי בחודש נובמבר 2012 פרסמה הסוכנות הדנית לסרטן כי ישנה עליה בגידולי מוח אגרסיביים בעשר שנים האחרונות (http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=2426276) .

      אז מה צריך לקראת כדי שזה יהיה מובהק יותר?
      שאנשים ימותו ברחובות?
      שתראי סטיסטיקות של עליות של מאות ואלפי אחוזים בסרטני ראש (יש כבר עלייה בסרטני בלוטות הרוק, תריס ועצב השמיעה)?
      האם אפדימיולוגיה עצמה לא אמורה למנוע את הדבר הזה ממש, את המגפה?

      האם את מודעת למנגנוני הנזק של קרינה בלתי מייננת?

      בברכה
      עמיר

      • עמיר
        הבאת כל כך הרבה טענות, בכל כך הרבה כעס, שאני כבר לא יודעת מאיפה להתחיל להתייחס
        אז בוא נתחיל בזה: את הסיקור הזה עשיתי בהתנדבות, וגם על התגובות אליך איש לא משלם לי.
        לכן אני מבקשת לפנות אליי בנימוס.

        ולגופו של עניין:
        עיסוקו של מקצוע האפידמיולוגיה הוא, בין השאר, באיתור גורמי סיכון למחלות, במטרה למנוע אותן.
        כרגע , למרות שנים רבות של שימוש בטלפונים אלה, ומדגמים ענקיים, המידע באשר לסיכון של קרינה אלקטרומגנטית (סלולארית) הוא עדיין… אפור.
        המתאמים לא עקביים, ואין מספיק בסיס להוכחה של קשר סיבתי.
        אחד הגורמים לכך הוא, שמבחינה ביולוגית אין בסיס לקישור בין קרינה בלתי מייננת לבין סרטן.
        אז כרגע זה נשאר ככה.
        אפור.

        אם וכאשר יימצאו מתאמים גבוהים, ומישהו יצליח להוכיח שהם מייצגים קשרים סיבתיים, ולא רק סטטיסטיים, אז זה ייקבע כגורם סיכון ודאי.
        אם אתה רוצה להיות בטוח כלפי עצמך, אתה מוזמן כמובן להפסיק להשתמש בסלולארי שלך.
        (וגם בטלפון הנייד הביתי, במכשיר הרדיו, בתנור המיקרוגל, בשלט רחוק של הטלוויזיה ובשאר המכשירים העובדים על RF).

        • הסיבה שאני כותב בכאס היא לא את אלה החיבור הרגשי שלי לנושא מכיוון שאני בעצמי נפגע קרינה ורואה יום יום אנשים שחייהם נהרסו בשל חשיפה לקרינה אשר לא מזהירים מפניה.

          אשמח אם תביאי את המחקרים אליהם את מתבססת. המחקרים שאני מכיר או שהם שגויים או שהם מראים על סיכון. לא תמיד קל להבין זאת או להכיר בכך.

          שבת שלום

          • נ.ב. – אני לא משתמש בסלולרי, אין לי טלפון אלחוטי (גם לשכנים החלפתי) וכל המחשבים בבית מחוברים לרשת חוטית.
            כמו כן אני עוסק בפעילות ציבורית רבה כדי להזהיר אנשים ולעורר מודעות לנזקי הקרינה הבלתי מייננת.

            • ויש בסיס מדעי למנגנוני נזק של קרינה בלתי מייננת מוכחים:
              נזק למחסום דם מוח – SALFORD 2003
              יצירת רדיקאלים חופשיים – FRIDMAN 2007
              ונזק לDNA (שלא על ידי חימום או ינון) – LAI 1996

          • עמיר
            אני רואה שכתבת 4 תגובות שונות, אחת אחרי השנייה, אז אני מבינה שאתה באמת מאוד טעון רגשית בנושא הזה. בוודאי אם התנתקת פחות או יותר מכל המכשירים המודרניים.

            מה פירוש שאתה בעצמך "נפגע קרינה"?
            אני כמובן לא יודעת מהם התסמינים מהם אתה סובל, ואיך החלטת שהם דווקא תוצאה של קרינה, ולא של גורם אחר.
            במאמר הזה התייחסתי לנושא כללי, לא לנושא האישי שלך. והנושא הזה הוא: האם קרינה סלולרית גורמת לסרטן. לא לכאבי ראש, לא לעייפות או לכל תסמין אחר.
            אם יש קשר בין קרינה סלולארית לתסמינים אחרים שמעניין אותך, אתה מוזמן לפנות אליי אישית, ואני אשמח לבדוק את הקשר בין התסמינים הספציפיים שלך וגורמי הסיכון האישיים שלך.
            איך עושים את זה? ראה פרטים במדור "שירותים מקצועיים".
            שבוע טוב.
            עפרה

            • בוודאי שאני "טעון רגשית", אני נפגע קרינה. הקרינה משפיעה עלי כל יום כל היום וגורמת להופעת תסמינים. כאשר אני נחשף, גם ללא ידעתי, מופיעים תסמינים. אני אלקטרונאי כך שבדרך כלל יודע מתי אני נחשף וגם כאשר אני לא מודע לך ברגע שיש תסמינים אני בדרך כלל עולה על הסיבות ועל מקורות הקרינה.

              את רגישותי הבאתי כתומכת בטענה שלי שלקרינה רדיו יש השפעות ביולוגיות.

              הקרינה הסלולרית (למעשה קרינה בלתי מייננת בתדרי רדיו-מיקרוגל הכוללת בתוכה גם הרמוניות בתדרים נמוכים יותר) גורמת לסרטן. כל שנה מתפרסמים מחקרים חדשים שמראים על מנגנוני נזק, תחלואה ונפגעים של קרינה זו. למשל המחקר הצרפי הבא שאני בספק אם את מכירה – http://oem.bmj.com/content/early/2014/05/09/oemed-2013-101754

              מתפרסמים גם מחקרים שלא מראים זאת ובניתוח פשוט וקל שלהם אפשר למצוא את הסיבות לכך שהם לא מראים על נזקים ותחלואה ולהבין מכך שהם בעצם מוכיחים את הכלל כי הקרינה מסוכנת.

              כל מי שגורס שהקרינה לא מסוכנת, ביחוד מי שיש לו ידע מקצועי והוא לא עושה שימוש בו כדי להבין את המחקרים לעומק ולרדת לעומקה של אמת או שקר הוא שותף למאמצי הדיסאינפורמציה ונטיעת הספק בקרב ההמונים ומביא לכך שאנשים ימשיכו להשתמש בסלולרי ובאלחוטי ללא כל חשש ויחשפו עוד שנים לקרינה מסוכנת.

              עזרה אני מעדיף לבקש ממי שלמד את הנושא לעומק, הבין את האמת ומבין שקרינה בלתי מייננת היא מסוכנת.

              תודה

              • קישקוש. קרינת רדיו יש באוויר מאז המפץ הגדול. גם אם תפתח רדיו במקום שאין בו שום תחנה באמצע הסהרה, תשמע רחשים. כל הזמן מסביבך יש "קרינה".

                אתה רוצה להאשים את ה"קרינה" בהיפוכונדריה שלך – לבריאות. אבל זה לא קשור למציאות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.