"אז מה את עושה, בתכלס?"

כפי שבוודאי שמתם לב, בחודשים האחרונים אני כותבת כאן פחות. האם זה אומר שהפסקתי לעסוק בנושאי בריאות והתנהגות? להיפך! פשוט עסקתי בהם יותר במסגרת עבודה ולימודים מסודרים. אז נשאר לי פחות זמן לכתוב כאן. מה למשל עשיתי בחודשים האלה:

  • השתתפתי בכמה כנסים, ונתתי הרצאות בנושאי אוריינות בריאות.
  • כעת אני מבצעת פרויקט עבור אחת מקופות החולים: טיפול ומניעה של סוכרת באמצעות… מסרונים! כן, קופות החולים התקדמו. כבר לא מנסים לתת את כל הטיפול רק בסניפי הקופה. ומבינים שהטכנולוגיה המודרנית (מאינטרנט ועד מסרונים) מאפשרת לתמוך בטיפול גם כשהחולה בביתו. החולים יקבלו מסרונים עם טיפים בהתאמה אישית, תוך התייעצות עם הרופא והדיאטנית שלהם.
  • כן נתתי שירותי מידע שונים למטופלים. פנה אליי למשל נכה צה"ל ששקל לתבוע את משרד הביטחון, ורצה לבדוק האם ייתכן קשר סיבתי בין מחלה שלקה בה לבין תרופה שקיבל שם. הגיעה אליי גם אישה שסבלה מכל מיני סימפטומים לא מוסברים, שטופלו הן קונבנציונלית והן אלטרנטיבית, וניסתה להבין מה בעצם עובר עליה. אני מקווה שעשיתי לה קצת סדר בראש…

  • הציעו לי גם פרויקטים מאוד מעניינים ויוקרתיים במשרד הבריאות, אבל לצערי לא היה לי זמן לכך, ונאלצתי בצער רב לדחות אותם.
  • מבחינת לימודים, אני לומדת כעת לדוקטורט במדעי הרפואה. אך גם כאן שומרת על הכיוון המידעי-התנהגותי. אני ממשיכה לחקור את הנושא של אוריינות בריאות, והפעם בהקשר של ביו-אתיקה: מוסר ברפואה. במסגרת זו למדתי על שלל נושאים שנויים במחלוקת כמו הפסקות היריון, המתות חסד, טיפול רפואי בטרוריסטים ועוד. כדי ללמוד כיצד מקבלים החלטות לגבי נושאים רגישים כאלה, למדתי קורסים הן בפקולטה לרפואה והן בפקולטה למשפטים. אני מקווה שהידע הזה יביא תועלת לי וגם לכם. אם משהו מהנושאים האלה מעניינים אתכם במיוחד, אתם יכולים לכתוב לי (כאן או באופן פרטי), ואשתדל להתייחס אליו.

 

תמונה: Freedigitalphotos.net

 

 

4 תגובות על הפוסט “"אז מה את עושה, בתכלס?"

  1. איזה כיף לשמוע, שאת מצליחה לשלב בין מה שאת אוהבת וטובה בו לתחום העיסוק העקרי שלך. בהצלחה רבה בדוקטורט ובעבודה, מאוד אוהבת את השילוב שאת שיצרת ואת הדרך שסללת לאחרים (בארץ לפחות) בין בריאות והתנהגות. הגעתי אלייך בעקבות עבודה במסגרת לימודי מידע על אורינות בריאות, נושא מרתק שהתקשר גם לתזה שלי, ומאז עוקבת אחרייך…
    דבורה

    • תודה רבה, דבורה. אני תמיד סקרנית לדעת מיהם אותם האנשים שעוקבים אחרי הפרסומים שלי. עכשיו אני רואה שאת מהעוקבים הרציניים! מעניין שלמרות שאני מגיעה מפקולטה לרפואה, כמה מהעוקבים היותר מתעניינים שלי מגיעים בכלל מהתחום של מידענות. גם באחד הכנסים שאלה אותי שאלה איזו מרצה למידענות. אני שמחה שאת מוצאת עניין בבלוג שלי. במשרדי מע"מ למשל אני רשומה כ"עפרה מהודר- מידע רפואי" כבר משנת 2006. אבל לקח לי די הרבה שנים להתפרסם כך גם בעולם ש"בחוץ", ולבנות את הנושא אף מהצד האקדמי. מאחלת לך שגם את תמצאי לך עיסוק מוצלח שיעניין אותך.
      עפרה

  2. מעניין אותי הנושא של טיפול רפואי בטרוריסטים. זה לא ברור שהם אמורים לקבל טיפול רפואי הכרחי כל עוד הם בחיים? אשמח לשמוע על הסוגיה.

    • שלום עדנה. רופאים אכן מחויבים לתת טיפול גם לטרוריסטים. אפילו אם זה טרוריסט ערבי שכרגע פוצץ אוטובוס מלא יהודים, והרופא יהודי גם (מה שלצערנו קורה די הרבה בארץ…). הסיבה היא שהרופא מטפל באדם כאדם. והוא לא אמור לשמש כשופט, מי אמור לחיות ומי לא. מאחר שזה מאוד מכעיס את נפגעי הפיגוע לראות את הטרוריסט מקבל טיפול, לא נהוג לחשוף את זהותו של האחרון, ומאשפזים אותו בנפרד משאר הנפגעים (בבית חולים אחר). אגב, כשהרופא מטפל בו, הטרוריסט (וכל פושע אחר) אפילו לא אמור להיות אזוק. אפשר לשים כמה סוהרים שישמרו עליו, אבל לפי כללי האתיקה, הטרוריסט והרופא אמורים לעמוד זה מול זה כאדם מול אדם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.