על בריאות והתנהגות. בקלות.

מאת עפרה מהודר, MSc
בוגרת פסיכולוגיה
ומוסמכת במדעי הרפואה

לפני זמן מה התפרסמה ב"הארץ" כתבה גדולה תחת הכותרת "הקלוריה האנוכית", כתבה שעוררה עניין רב. הטענה המרכזית בכתבה: דיאטה מנוגדת לטבע האנושי.  זוהי כתבה מתורגמת של טארה פארקר-פופ מה"ניו יורק טיימס" שבאורח לא מפתיע מתאימה למציאות הישראלית לא פחות משהיא רלבנטית  לזו האמריקאית. 

בחיפוש אחר אלטרנטיבה לדיאטה הקלאסית, למדתי על גישת הנון דיאט.

המשך קריאה …

מאת עפרה מהודר, MSc

מוסמכת במדעי הרפואה

בקרב שוחרי הבריאות, רבים בוחרים בתזונה צמחונית (ללא בשר) או אף טבעונית (ללא ביצים וחלב) . זה נראה להם "טבעי". אחרים בוחרים בתזונה צמחית מתוך מניעים מוסריים — הם לא רוצים להרוג בעלי חיים .

אני אישית מזדהה עם המניע המוסרי. אני חובבת בעלי חיים ומתקשה, כמו שאומרים, להרוג אפילו זבוב.

לעומת זאת, אני לא מסכימה עם הטענה שתזונה צמחונית היא טבעית יותר, או אפילו בריאה יותר — לפחות לא לבני אדם.

בעלי החיים בטבע נחלקים לשלושה סוגים:

1. צמחונים (Herbivores) – כמו הארנבים וגם הפָרות. אוכלים רק צמחים . פרות אוכלות עשב, ובקשר לארנבים… תשאלו את הילדים. מהחומרים שהם מוצאים בצמחים, בעלי החיים הצמחוניים מסוגלים לבנות בעצמם את החלבונים שמרכיבים את גופם.

2. אוכלי בשר (carnivores) –  כמו הנמרים וגם החתולים. הם לא מסוגלים לבנות את חלבוני גופם בעצמם, לכן הם אוכלים בעלי חיים אחרים. (ראיתם פעם חתול אוכל לחם, או תפוח עץ?).

3. אוכלי-כּול (Omnivores). אוכלים גם צמחים וגם בעלי חיים.

התזונה של כל בעל חיים קשורה למבנה הגוף, ובעיקר למבנה מערכת העיכול שלו.

לפרות — הצמחוניות — יש שלוש קיבות. אחת מהן מיוחדת לעיכול של סיבים.

לארנבים יש שיניים קדמיות בולטות — לכרסום הגזר.

לנמרים (ולדרקולה) יש ניבים ארוכים — לקריעת הבשר מעצמות הטרף.

ומה עם האדם?

לאדם יש גם שיניים קדמיות בולטות כמו לארנב,

וגם ניבים חדים בצד לחיתוך בשר.

בנוסף, יש לו שיניים טוחנות שטוחות — מתאימות ללעיסת עשבים.

אך בניגוד לפרה לועסת העשבים, הקיבה של האדם לא מעכלת בכלל את הסיבים. (בגלל זה ממליצים על אכילת סיבים — דווקא לאנשים ששומרים על דיאטה. )

האדם מסוגל לבנות את חלבוני גופו לבד. גם אם הוא צמחוני. עם קצת מאמץ אפשר לבנות תפריט  צמחוני שיעשה את זה.

אבל האדם לא מסוגל להפיק לבד ויטמין B12. את זה הוא חייב לקבל מבעל חיים אחר. אם מדובר על אדם צמחוני, אז בדרך מבעל החיים ההוא ועד לקיבה שלו, הויטמין יעבור בצנצנת או במזרק.

בקיצור: תזונה צמחונית יכולה להיות בריאה, אם בונים אותה כך. אבל לא מדייק להגיד שהיא טבעית, לאדם. האדם הוא אוכל-כול (Omnivore). זה הכול.

ט"ו בשבט שמח.

מאת עפרה מהודר, MSc

מוסמכת במדעי הרפואה

כמה ימים חשבתי מה לכתוב לכבוד חנוכה. החלטתי לוותר על הכתבה המסורתית בנושא שמן. את זה כבר קראתם השבוע בכל האתרים. במקום זה, חשבתי על נושא קצת יותר מסתורי: הנס. או ספציפית, הנס הרפואי. זה נראה לי נושא קצת יותר מאתגר, כי אני כרגיל מחוייבת לחומר מדעי בלבד. ונסים ומדע, כידוע, לא מסתדרים טוב ביחד (אם תרצו — כמו שמן ומים). מדעי הרפואה פותחו הרי כדי לרפא אנשים בלי לחכות לנסים. לכן תהיתי אילו מאמרים מדעיים יהיו, אם בכלל, בנושא נסים (miracles). נכנסתי בחשש לאתר הספרייה הרפואית הלאומית של ארה"ב לבדוק את העניין. כצפוי, לא היו שם הרבה מחקרים שהכותרת שלהם הייתה "miracles". ובכל זאת, היו כמה. והנה אני אביא כאן דוגמית.

 במאמרים שעלו בחיפוש, חיפשתי קודם כל את הבסיס. ההגדרה – מה זה נס?

מצאתי הגדרה כזאת בכתב עת די נידח — Southern Medical Journal. שם נאמר כי, "על פי ההיסטוריה והפילוסופיה של המדע, נס מוגדר כך:

(1) אירוע אמיתי יחיד, אשר את הופעתו ניתן להוכיח, לפחות בעיקרון, באופן אמפירי;

(2) אירוע שהוא חריג באופן קיצוני, או חסר תקדים, על פי הידע המדעי האמפירי שנצבר עד לאותה נקודה בזמן;

(3) האירוע מעורר תדהמה רבה;

(4) [מעשה הנס] הוא משהו שניתן על ידי אלוהים באופן חופשי, ולא צריך לעשות דבר מסוים כדי לזכות בו;

(5) אנשים מבינים אותו, מעבר לעובדות הפשוטות, כסימן מאלוהים שמעביר מסר רוחני;

(6) האירוע צריך להיות מאושר כ-נס על ידי אותה קהילת מאמינים אליה כוון המסר".

בהמשך אותו גיליון של כתב העת הנידח התפרסם מאמר נועז יותר. כותרתו "מצפים לנס. על נסים, אמונה בנסים ואפליה". למה אפליה? הנה ההסבר: "כי השימוש במוסדות רפואיים ציבוריים, לצורך אשפוז של חולים שמחכים לנס מהווה אפליה כנגד אתאיסטים, חסרי דת, ואנשים שמחזיקים באמונות אשר כופרות בנסים".  אה! אם אתם חילוניים, ולא מאמינים בנסים, אתם עלולים להיות מופלים לרעה בבית החולים — כי המיטות נתפסות ליותר זמן על ידי אנשים שמחכים שיקרה להם נס .  תודו שגם עם כל הדיונים האקטואליים בנושא יחסי חילונים-דתיים — על זה עוד לא חשבתם.

 באותה שנה , 2007, התפרסם עוד מאמר בנושא נסים ברפואה, הפעם בכתב עת להיסטוריה של הרפואה. כותרתו של המאמר: "הרופא היה מופתע , או: איך מאבחנים נס". החוקרים החרוצים סקרו שש מאות נסים שתועדו בארכיונים של הוותיקן, ועברו קנוניזציה (הוכּרו כקדושים). הם מצאו , ש- 95% מהאירועים שקיבלו מעמד רשמי של נס בין המאה ה- 17 למאה ה- 20, היו אירועים רפואיים. הם מציינים שבכל המקרים נדרשה עדות של רופא על מנת לאשר את הפרוגנוזה הגרועה שהייתה צפויה קודם לחולה, ואת התדהמה לאור הריפוי המפתיע. אם כך, מסתבר, שאפילו בוותיקן, במאה ה- 17, כאשר הנס היה מיוחס להתערבות של אלוהים – את האישור של הנס היה צריך לתת – רופא.

מקורות

Sulmasy DP. What is a miracle? South Med J. 2007 Dec;100(12):1223-8.

 Savulescu J, Clarke S. Waiting for a miracle… miracles, miraclism, and discrimination. South Med J. 2007 Dec;100(12):1259-62.

Duffin J. The doctor was surprised: or, how to diagnose a miracle. Bulletin of the History of Medicine 2007; 81: 699-729.

בדף קישורים לכמה אתרי בריאות גדולים. מודגשים האתרים עליהם אני ממליצה יותר. לפי מה בחרתי? שילוב של שני משתנים: 1. אמינות ומקצועיות של המידע, 2. האם המידע מוגש בצורה ברורה לקהל הרחב. אשמח לשמוע דעותיכם.

לדף הקישורים החדש

מאת עפרה מהודר, MSc

מוסמכת במדעי הרפואה

היום, 11/11/11, הוא היום האחרון לבחירת שבעת פלאי הטבע העולמיים.

לשלב הגמר הגיעו 28 אתרי טבע עולמיים, מגרנד קניון שבארה"ב ועד הר וזוב באיטליה.

אחד המועמדים לבחירה הוא ים המלח שלנו.

לכבוד האירוע, אני מפרסמת כאן סקירה בנושא התועלת הבריאותית של ים המלח. אולי תופתעו לדעת, שהתועלת היא לא רק למחלות עור, אלא גם למחלות פנימיות. אגב, כל הקישורים ברשומה הזאת מובילים לאותו אתר. הפעם האתרים הם לא רק באינטרנט…

המשך קריאה …